קראו דורבנות בפייסבוק
קראו דורבנות בטוויטר
בדיחה או סדרת בדיחות שבעוד שאינן מצחיקות בפני עצמן, כשמספרים אותן בזו אחר זו ובייחוד במהירות רבה (בשעת לילה מאוחרת ושאר מצבי כפית) הן מצחיקות לאין שיעור.
נפוצות בייחוד בספרי בדיחות לילדים (מאת שלמה אבס) ובקומזיצים.
בישגדא: “מה ההבדל בין פיל לשזיף?”
<דממה מביכה>
“השזיף בצבע כתום, והפיל בצבע אפור!”
<דממה מביכה>
“מה אמר טרזן לג’יין כשראה את הפילים שועטים במורד הגבעה?”
<דממה מביכה>
“הנה הפילים שועטים במורד הגבעה!”
<דממה מביכה>
“מה אמרה ג’יין לטרזן כשראתה את הפילים שועטים במורד הגבעה?”
<דממה מביכה עם קצת ציפייה>
“הנה השזיפים שועטים במורד הגבעה! (היא הייתה עיוורת צבעים)”
<כולם צוחקים>
יששכר: “הו, בישגדא, אתה ובדיחות ההתשה שלך!”
נתרם ע”י: עמית נתנאל.
מקור: חגי אלקיים ובקבוק וודקה.
14 תגובות על ”בדיחת התשה“
מאת fireshine
מרק ושקדיו.
מאת אורלב
שלמה אבס גאון. סוג של.
מאת נועה
שזיף זה לא בצבע סגול?
מכל מקום, מוצא חן בעיניי השם שנתת- להבדיל מבדיחות קרש בודדות, או סתם נגרייה ניידת של כמה בדיחות קרש אקראיות ברצף, “בדיחות התשה” משקף היטב את היות בדיחות הקרש הללו חלק מסדרה מרושעת ומתוכננת היטב שמטרתה להנמיך בשיטתיות את כושר הסיבולת של המאזינים, עד שייכנעו ולא תהיה להם ברירה אלא לצחוק וליהנות מזה באבי-אביהם.
מכל מקום 2, שלמה אבס שולת(!!1), ואי לכך 4/5.
מאת moshevys
אין בנות עיוורות צבעים.
אבל אהבתי את הערך :)
מאת יובל
מעניין… המונח “מצב כפית” עדיין לא הופיע באתר.
מאת יפתח
זה לא נכון שאין בנות עיוורות צבעים – זה פשוט יותר נדיר
מאת בחור מזוקן
וואי, הדוגמא קרעה אותי :))
מאת נוף
מה זה שקדי מרק, בעצם? נתקלתי בביטוי הזה הרבה כאן.
מאת יפתח
זה המקור של שקדי המרק:
http://www.dorbanot.com/?p=8331
מאת אבאבון
איזה שקדי מרק ואיזה נעליים, רק היום סיפרתי מספר בדיחות התשה.
תרמה לכך העובדה שרוב הבדיחות שלי הן כאלה.
וגם רוב התגובות.
אני אפסיק עכשיו.
מאת צפדינה
גם בדיחות כמו “הפרח הסגול” ודומיו. אם כי, היא לא מצחיקה גם אם מספרים אותה ממש מהר. סתם עובדת על אפקד ההפתעה.
מאת איפי
צפדינה – פירוט והסבר?
מאת נעם אבנרי
בדוגמה, “בישגדא קשישא” בטח גם היה מתאים.
מאת צפדינה
איפי- בקיצור מדובר על ילדה שקמה מאוחר כי “חלמתי על הפרח הסגול”. היא עוברת שרשרת של בירוקרטיה [מהמורה בביה”ס, למנהל, לשוטר לשופט וכו’] ומוגלית לאיזה אי נידח. כעבור עשר שנים היא משתחררת ורואה את אמא שלה מעבר לכביש, רצה ונדרסת.
מוסר ההשכל? [כולם אומרים: לא לחלום על פרח סגול.]
להסתכל ימינה ושמאלה לפני שחוצים.