ביטוי נרדף ל-“ל”ג בעומר”.
משחק מילים על “ראש השנה לאילנות” (ט”ו בשבט).
“בואו, ילדים, הולכים לחגוג את יום השואה לאילנות!”
– “עושים משהו ביום השואה לאילנות?”
– “מה, זה השבוע? כמעט שכחתי.”
נתרם ע”י: אבא קריר.
ביטוי נרדף ל-“ל”ג בעומר”.
משחק מילים על “ראש השנה לאילנות” (ט”ו בשבט).
“בואו, ילדים, הולכים לחגוג את יום השואה לאילנות!”
– “עושים משהו ביום השואה לאילנות?”
– “מה, זה השבוע? כמעט שכחתי.”
נתרם ע”י: אבא קריר.
30 תגובות על ”יום השואה לאילנות“
מאת צפדינה
זה ממש טוב!
מאת A guy to the matter
זה לא קצת מתאמץ ומגזים יותר מדי?
מאת איתי
המקור זה מאיזה סטאנדאפ של מישהו…
לא מצליח לזכור של מי, יכול להיות שלום אסייג?
מאת michalw
חייבת לציין שזה אחד מהחזקים!
מאת michalw
חייבת לציין שזה אחד מהחזקים!
מאת Assaft
הרעיון נחמד אבל לא ממש זורם על הלשון.
חוצמזה, חכו חכו… עוד מעט יחזור בחור עצוב מאוד ויעשה לכם שואה עד שתהיו עצובים כמוהו.
מאת fireshine
אספט, לא הגזמנו? :)
מצחיק ביותר בתור בדיחה. קצת פחות שימושי בגלל הקונוטציות הקשות.
ואם כבר, יום העצמאות הוא יום השואה לפרות (לא אמרתי נכבה).
מאת Assaft
לא נראה לי… כמו שאמרתי לא זורם במיוחד, אבל הרעיון, כרעיון, חמוד.
האיש זה עורר כל כך הרבה אנטגוניזם עד שנראה לי שאנשים חימשו רק כדי להעציב אותו.
מאת איש עצוב
גם השואה מעוררת, אפס, קצת אנטגוניזם.
מאת A guy to the matter
למי קראת אפס?! גם אצבעות ג’ורה מעוררות, אעפס, אנטגוניזם…
מאת Anonymous
שואה, פירושה הישיר הוא שואה.
שואה, פירושה הישיר אינו שואת יהודי אירופה.
המילה הזו לא הומצאה בעקבות מלחמת העולם השנייה, ויש לה משמעות עצמאית.
ברור שבישראל הנפגעת-תמידית ייקחו את זה למקום הזה של ‘זילות השואה’, אבל זה לא אומר שאנחנו צריכים להכנע לאעלק-פוליטקלי-קורקטנס הזה.
מאת בחור מזוקן
אני כתבתי את התגובה הקודמת, מתנצל על האנונימיות.
מאת איתמר מושקין
עד שאתה מתנצל על האנונימיות, אולי תתנצל גם על השואה?
אנטישמי.
מאת Assaft
לא זכרתי שלרצינגר יש זקן…
מאת דורצח
אסור להשוות! אסור להשוות!
מאת אורי שומרוני
בעוד שאני חושב שבעוד שבחור מזוקן צודק באופן כללי (משמע שיש רגישות יתר למילה “שואה” שמשמעותה “אסון” ולא אסון ספציפי), דווקא במקרה הזה דווקא ברור שהכוונה היא לשואת יהודי אירופה, מהסיבה הפשוטה שמשתמשים בצירוף “יום השואה”…
כך או כך, תמשיכו במלאכת הקודש של להפוך את האתר הזה לדוגמה למופת של חוק גודווין. הומור שחור אולי מפריע לאנשים מסויימים, אבל הוא עובדה קיימת.
מאת michalw
אני בכלל לא מבינה מה אנשים חסרי חוש הומור/לא מבינים הומור שחור- עושים באתר הזה…
מאת Assaft
אגב, אני מבקש למחות על השימוש במונח “הומור שחור” שאינו מכבד את בעליו ואת האתר.
במידה ותרצה להתייחס להומור זה אנא עשה שימוש במונח “הומור אפרו אמריקאי”.
בתודה מראש.
מאת בחור מזוקן
Assaft – ROFL! (איכס, אני נגעל מהגיקיות שדבקה בי…)
אגב, אורי, הפכתי והפכתי ואני לא מצליח להבין מה המשפט האחרון שלך (“הומור שחור אולי מפריע לאנשים מסויימים, אבל הוא עובדה קיימת”) בעצם אומר.
מאת Assaft
הוא מדגים את העיקרון התנ”כי שככל אשר יענוהו כן ירבה וכן יפרוץ.
שבכל דור ודור יהיו כאלה שיעשו ססססססס ארסי של פוליטיקלי קורקט כשתנסה להגיד משהו שלא מתיישב עם הרגישויות שלהם (אגב, בחלק מהמקרים צריך להודות שיש כאלה שבאמת נפגעים), ולמרות יהיו תמיד בדיחות כאלה.
את הבדיחות הללו אי אפשר להשמיד. כמו את העם היהודי (אבל אסור להשוות! אסור! מה הדבר הבא שיבוא? שלום טוקשה ב- FUCK עוף?)
מאת איש אחד לא שמח
מי שמספר בדיחות שואה, אינו טוב יותר ממכחישי השואה למיניהם.
מאת Assaft
אתה רומז שמוסרית זה אותו דבר? מכאן הדרך קצרה להשוות בין מי שיכול להתבדח על הנושא לנאצים.
היות ולא מעט יהודים בשואה התמודדו בעזרת בדיחות, הרי אתה משווה בין הקורבנות לנאצים, ואני חושב שזה לא רק לא ראוי אלא גם ממש לחלל את כבוד הנספים. כמי שמנסה להגן על כבוד העניין אתה יוצר כאן זילות נוראה של ההכחשת שואה.
תתבייש.
(אגב, הפעם, למען הסר ספק, אני ממש לא צוחק. אם התכוונת לזה ברצינות זה היה אחד הדברים הפחות נבונים שיצא לי לקרוא כאן, ואני מתבטא כרגע מאוד בעדינות)
מאת Boojie
אני חושבת שזה לגמרי לא תקין שיש פה שוב מונח שואה בלי אפילו פות אחד. איזו הידרדרות.
מאת Assaft
נשים.
תמיד שואה-פות להכניס את עצמן לכל דבר.
איך?
(אוף, הוא באמת מעלה את הנרווים לפעמים. למה הוא לא יכול היה להישאר עם תגובות בסיגנון “אבל זה לא כשר!” במדור האוכל של YNET???
מאת איש אחד לא שמח
Assaf, עזוב.
מאת אז
המפף. ביטוי מוגזם קצת.
מאת איציק יאפ
אוי, זה אחד הגדולים!
אני אשכרה מדמיין מליוני עצים נכנסים למשרפות…
מאת בגד כפת
michalw, למי שבדיחות שואה או הומור שחור אופן כללי פוגעים בו יש זכות להשתתף באתר הזה בדיוק כמו לכל השאר, לא צריך ליצור פה קונצנזוס לגבי סוג הומור שלא קשור לתוכן האתר (שהוא, אם שכחנו, סביב חידושים אותנטיים לשפה העברית).
לדעתי כל הדיונים שמתקיימים פה בנושא ממש מעניינים, למרות הכעס והמיאוס שלפעמים מתלווים אליהם (וחבל), שווה להמשיך להתעמק ולברר את העניין, המסקנה לא ברורה.
מאת לירן
בדיחות שואה נוצרו מלאו תחילה על מנת להתמודד עם הקונצנזוס שקיים על נושא השואה. הסרקסטיות שבבדיחות גטו נעות בין גיחוך קל להיסטרי וכשזה נעשה נכון וממצים את כל הבדיחות עוברת בך תחושה עוקצנית כי אתה מבין שכל מה שצחקת עליו עכשיו מבוסס על זוועות אמיתיות. גם אם לא בכל פעם תיהיה לך את הארה הזו תיהיה בד”כ את הידיעה או ההבנה הזו.
אבל כמו שיש זילות של השואה ביותר מדיי בדיחות זולות או מנגד שימוש של השואה וקריאת אנטישמים לכל מי שלא מסכים עם מדיניות הפנים או החוץ של ישראל יש גם דבר כזה של התנערות יהודית מהשואה
של יאללה תנו לחיות
יום השואה לאילנות בתור מושג דורבני תאכלס לא מוצלח, אולי מצחיק במערכון של שלום אסייג או אורי חזקיה אבל הוא לא שמיש.
וההתעקשות הכאילו פוליטקלי קורקטית לעשות ההפך מטומי לפיד ולהשתמש במושג שואה במונח הישיר שלה ולנתק אותה משואה היהודים בתור מדינת ישראל תיהיה כמו להשתמש במונח אנתיפאדה ולנתק אותה מהקונטאציות הפלסטינאיות – ישראליות שלה, או להגיד משטח החונטה באמריקה הלטינית ולנתק אותה מהקונטאציה הארגנטינאית שלה וכו..
למרות שנולדנו בישראל ולא באיזה שטייטלה באירופה אנחנו לא יכולים לנתק את עצמנו משם, ישראלי בגולה מזוהה כיהודי גם אם רבים מאיתנו לא רואים את עצמנו כך ויהודי מזוהה עם מקלחת גזים.
מבאס אבל זה מה יש
מאת Avbenmen
ניסיתי להכניס את הערך “יום השועל והדבורה” – כפי שביטא נכדו של חבר את “יום השואה והגבורה”. הצנזורה חתכה
ועוד המשיכה הצנזורה וחתכה את “יד ושן” – מרפאת שיניים על המדרכה ברחובות הודו
עכשיו כשניסו לגנוב לנו את ארבייט מאכט פריי אולי ישקלו הצנזורים המלומדים להחזיר ערכים אלו