חרדי המבקש כסף לאחר שיזם מתן ברכה ו/או פריט בעל ציווין דתי.
כמו כן, הביטוי מתייחס לרבני חתונות/מוהלים/מאמני תלמידים לבר-מצווה אשר לוקחים אלפי דולרים על שירותיהם.
הרב-ש”חים נפוצים בעיקר במעשי חלוקת הסרטים האדומים בבתי הקברות ובעת מתן ברכות בביקור בכותל המערבי.
הביטוי מושתת על שמו של הרב הגדול של העדה הליטאית שנפטר לפני כעשר שנים – “הרב שך”.
“תראה את הרב ש”ח הזה שם, מחלק סרטים אדומים בלי שתרצה לקבל ואחר כך מושיט את היד לכסף”.
“נמאס לי! אני לא רוצה ברכות יותר מרב-ש”חים מעצבנים.”
נתרם ע”י: אלון רזניק.
מקור: אלון רזניק.
9 תגובות על ”הרב-ש”ח“
מאת yiftachg
הגדרה נחמדה…
אבל כותבים צביון ולא ציווין.
מאת jontau
ואם אי פעם נולד ערך הראוי לטראקבק לתפיל…
מאת Assaft
אני מצטרף לדברי יפתח, כמי שיש לו עניין אישי בנושא – הכתיב הוא צביון!
ויפה שעה אחת קודם.
מאת fireshine
אבל אחלה ערך, פרט לצוויון.
מאת עמי
ציוויון דתי = ? = פריט דתי שמשחק תפקיד בכפיה דתית
מאת עמי
צביון = בן להורים (מאוד) ליברלים (חד מגדריים , בין מיניים)
על משקל liger
מאת עירית כספי
מעולה. פשוט מעולה.
מאת חדלשון
דוגמאות אומללות.
ואגב, לא כל חרדי הוא רב…
נקנסת בכוכב (וזה עוד לפני “ציוויון”).
מאת Anonymous
חשבתי שהערך יעסוק באדם עשיר. לא ככה?