ביטוי המתאר תדהמה של קשישים כשהם רואים את פועלם העגום של נכדיהם, מקושר לגרמניה.
– “קניתי פולקסוואגן מהממת!”
– “תגידי את משוגעת?! מה פתאום מכונית מגרמניה?! סבתא שלך בטח מתהפכת בארובה!”– “זהו אחותי יש לנו דרכון ארופאי!”
– “זה לא “דרכון ארופאי” זה דרכון גרמני וסבא שלי היה מתהפך בארובה אם הייתי מוציאה אחד כזה!”
נתרם ע”י: שלומית הברון.
מקור: שלומית הברון.
30 תגובות על ”מתהפך בארובה“
מאת גבנו
הייתי קורא “מסתלסל בארובה”
מאת GOAway
LOL וחמישיה…
מאת עופר
כן!
מאת malemilim
חסר טעם להחריד.
מאת ערס פואטי
יפה, הערך שרד שלוש שלמות תגובות עד שבא מישהו והגן על הפרה הקדושה. נראה לי שזה שיא חדש.
מלאמילים, רק למען הסר ספק, ישמ”צ שהתכוונת שהערך חסר טעם כשלעצמו, ולא בגלל הלעג הסרקסטי לסבל של קורבנות השואה? אם כן, אז אנחנו על ארבע תגובות, אנד קאונטינג.
מאת אלון
יש גבול תחתון לטעם רע. לא חייבים לאשר כל ערך שנתרם.
מאת עופר
הגיע הזמן שתפסיקו להיות כל כך רגישים לנושא השואה, אני ארחיק לכת ואהמר שאתם מהסוג שביום השואה/יום הזכרון מדברים בקול נמוך לובשים חולצות לבנות וכל-כך ממלכתיים.
לאחר שהועלה הערך שתרמתי ‘שארית הפליטה’ היו כאלה תגובות מתחסדות שפשוט להקיא.
וזאת בלי שהצעות אחרות שלי נדחו כמו:
הפתרון הסופי: השוואת תוצאות לאחר מבחן קשה במיוחד (שואתי אפילו).
ובלי לדבר על השרשור המופלא: http://i.start.co.il/forums/t/27353.aspx
בדיחות שואה, והתבדחות בנושא, היא דרך להתמודד ולא פחות טובה מזו של מרכיני הראשים והמדברים בקול לוחש וגלגל”צי.
ולך מלאמילים, אשמח מאוד לשמוע הסבר מה גורם לו לעם שמחליט בוקר אחד לשרוף 1.5 מליון ילדים. וברגע שנבין את מה שקרה, אם נשאר נורמליים (בלי שמץ של צחוק והומור), ננתח את עצמנו ונאשפז את עצמנו.
ובבניין ציון ניוחם.
מאת איל
ערס פואטי, אפשר לעצור את הספירה רשמית.
מאת איל
עופר, עם כל הכבוד, מה שאתה עושה זה לא “דרך להתמודד”. זה סתם בדיחות “קקי פיפי” שנועדו כדי לעצבן ולהתריס.
יש בדיחות שואה מוצלחות. זאת – סרת טעם. אגב, היא סרת טעם לא רק בגלל היותה “בדיחת שואה”, אלא היא הייתה סרת טעם גם לגבי התייחסות לאדם ששרף את גופתו מרצון.
מאת נעם אבנרי
איל, מה גרם לך לחשוב שזה מרצון?
תרשה לי להניח שאצל רוב מוחץ מהקורבנות זה לא היה מרצון.
מאת ערס פואטי
עופר, לדעתי אתה לא חייב להתנצל ולהסביר שזו דרך להתמודד.
איל, לדעתי יש התנשאות באמירה כמו “אתה רק רוצה לעצבן ולהתריס”- איך אתה יודע מה הוא רוצה?
למה שלא נחזור ללחם והחמאה של כבוד הדדי?
מאת עופר
אין בכוונתי להסביר את הבדיחה הנוכחית, כי בדיחה היא או שאתה אוהב או שאתה לא אוהב, זה באשר לרמה, ואין בינה (הרמה) ובין זה שהיא אינה דרך להתמודד דבר וחצי דבר.
אנשים מתמודדים בדרכים שונות ומשונות. לקוח מבוגר שהיה לי הכבוד לשרתו סיפר על הסלקציה שהוא נאלץ לעבור בהגיעו לאושוויץ. לאחר שעמד זמן רב בתנאים לא מלבבים במיוחד הוא הגיע לראש הטור ומולו עמד ד”ר מנגלה שאחרי מבט קצר הרעים עליו בקולו “שמאלה!” לפני שאותו לקוח החל ללכת הוא שאל את מנגלה: “שמאלה שלי או שמאלה שלך?”
מאת איש עצוב
לפתע הבנתי מה לעשות כדי לא להיות עצוב. לא להיות.
מאת Anonymous
לאיש עצוב – אני חושב שזה ישמח גם את כולנו עם לא תהיה. בהצלחה!
מאת GOAway
ופרלמן הסביר לי פעם למה כינור היה הכלי המועדף על יהודים באירופה של תחילת המאה הקודמת:
“כינור זה כלי הרבה יותר יהודי מאשר פסנתר. כאשר מתחילות פרעות, אתה לוקח אותו ובורח”
מאת עירית כספי
ערך מעולה. שחור משחור, אבל מעולה.
מאת נעם אבנרי
GoAway – אם חושבים על זה, פיקולו זה יותר פרקטי.
אפילו אם הידיים שלך תפוסות, אפשר למצוא לו מקום.
מאת קאת
צריך להמציא ערך לשרשורי התגובות שצומחים אחרי כל ערך שקשור לשואה.
מאת יוחנן
לא רק שהמונח חסר טעם כשלעצמו- הוא גם לא מתאים. כל ה”תדהמה של קשישים כשהם רואים את פועלם העגום של נכדיהם”, קורה לקשישים שכלעצמם לכל היותר ראו את הארובה מבחוץ (ואני מרגיש דפוק שאני מתעסק עניינית בערך שבאמת לא ראוי שהדיוק הלשוני הוא שיעמוד במרכז התגובה נגדו.) אלו שבארובה עצמה כבר לא יופתעו משום דבר, לעולם.
מאת עודד פוירשטיין
יוחנן, משתמשים ב”מתהפך בקברו” על אנשים מתים. אנשים מתים לא יכולים לראות כלום. כי הם מתים. לפי מה שאתה אומר, גם להגיד “ניוטון מתהפך בקברו” יהיה לא מתאים, כי ניוטון מת ולכן לא יכול לראות את מה שעושים עכשיו.
חוץ מזה, אהבתי את הערך. שחור, אבל מה לעשות.
מאת fireshine
שחור או לא שחור, זה לא ביטוי, זו בדיחה.
נחמדה, אבל לא לדורבנות.
מאת Matzahballs
בתור אדם שעושה צחוק מכל, אבל כ-ל דבר, זה באמת נראה כמו ערך שבא לעצבן ולעורר ויכוח.
מה, צריך מקבילה של “מתהפך בקברו” במיוחד עבור יוצאי גרמניה? תעשו לי טובה.
כנ”ל הערך הנ”ל “הפתרון הסופי” (שגם לא ממש הגיוני מבחינה הקשרית).
ואל תחליפו את “עושים צחוק” ב”מתמודדים”, כי אתם לא מתמודדים עם כלום. אם אתם או הוריכם ניצולי שואה, אני יכול להבין “התמודדות”. אחרת, אתם סתם מריצים דחקות, וגם זה בר-תוקף, אבל זו לא התמודדות.
אם כבר, “מתהפך בארובה” צריך להיות כינוי לדמות מסוימת מ”מרי פופינס”.
מאת עופר
נפלא קניידלך (או שמצה-בולס זה השם גם בעברית?), מתהפך בארובה, זו גרסת ההומאים למרי פופינס, אבל בינינו מלבד ילדים (והורים….. וכמה חנונים ואני בתוכם…. וזקנים… וג’ולי אנדרוס) מי עוד אוהב את מרי פופינס?
מאת עופר
ועוד משהו קטן קניידלך ידידי, בוא ותנסה להבין את כל המשמעות של השואה, אני מדבר על כל האספקטים כולם: המעשה הגרמני עצמו, על ההתמודדות של היהודים בזמן השואה, על הדברים שהם עשו כדי להשרד, על מה השאיר אותם בחיים, על מה חשבו אלו שביצעו את הפשעים הללו, על ההצדקות של האינטלקטואלים הגרמנים את המעשה (היידיגר למשל), ואז נראה אם תצטרך או לא להתמודד או בשבילך: “להתמודד”
מאת מלאמילים
היינליין טען שכאשר עצוב מכדי לבכות, צוחקים.
אולי לא עצוב לי מספיק מותם של כל כך הרבה אנשים כדי שאוכל לצחוק על זה.
מאת Matzahballs
שוב, עופר, אין שום הצדקה למקבילה גרמנית ל”מתהפך בקברו”, ואין פה אלא ערך שבא להרגיז תחת אמתלה של “הומור ללא גבולות”.
ובהתייחסות למרי פופינס התכוונתי למנקה הארובות המזמר ההוא, ימח שמו.
לא חייבים לאהוב את המחזמר, רק להכיר אותו (מה גם שלא באמת הצעתי את זה כערך אמיתי).
מאת עופר
קניידלך, לפני שתמשיך (או לא) לקרוא תגובה זו אנא שוב וקרא את תגובתי בדבר מרי פופינס ותראה שהיא מאוד (מנסה להיות) מצחיקה.
ולעניין ההצדקה לערך. בוא וננסה לדמיין שיחה בין הורה לילד בשנת 1953:
– “אוי ואבוי! מה זה לזרוק לחם?! אם סבא היה יודע מזה הוא היה מתהפך בקברו!”
– “אבל אמא, אמרת שסבא עלה לשמים בארובה”
– “נו טוף! אז הוא היה מתהפך בארובה”
ופרט טריוויה קטנטן. במשך שנים לא מועטות (ואולי אפילו כיום, אבל פחות סביר), האסוציאציה של ילדים בכל העולם כששמעו את המילה “רכבת” הייתה קשורה תמיד לחופש וכיף, ואילו אצל הילדים הישראלים הייתה תמיד/לרוב קשורה לשואה. אז כדי “לתקן” את הדפקט הזה, אנחנו הולכים לקיצוניות מסוימת כדי לגמור במקום נורמלי באמצע.
ואם יותר לי אז יש לי שאלה קטנה. באיזו שכבת גיל אתה נמצא?
מאת Matzahballs
בשכבת ה-26.
בכל מקרה, התגובה שלי היתה לגבי “גרסת ההומואים”, כי אני התכוונתי לדמות ספציפית ולעזאזל מזמן לא התקטננתי בצורה כזו אז אני אפסיק עכשיו.
קטונתי מלדמיין את צרותיה של האמא שמסבירה לבן שלה מה קרה לסבא בצורה הזו, אבל אני מניח שהסוגיה הלשונית אינה הגדולה בהן.
אני חושב שהגענו למבוי סתום; נתווכח בבדיחת השואה הבאה.
מאת Ornitr
ענק ענק ענק.
מאת גסטפו בוי
אחלה ביטוי.
יישר כוח!