קראו דורבנות בפייסבוק
קראו דורבנות בטוויטר
הכוח המניע אנשים בעלי חסך באופי לאבזר עצמם במאפיינים חומריים כפיצוי על כך.
לדוגמא: מכונית האמר, שתלי סיליקון, תואר שני במנהל עסקים וכו’.
– “ואני שואל אותך, למה לקנות ג’יפ כל כך גדול רק בשביל נסיעה לסינמה סיטי ובחזרה”?
– “מקרה חמור של פיצוי-אישיות…”“קלוט את השמוק ההוא עם הפיצוי אישיות שהרביץ עם הקורבט שלו.”
– “דוקטור, אני לא יודעת מה לעשות, הגדלתי את החזה, מתחתי את הפנים, אבל זה לא עוזר… זה לא מספיק…”
– “גבירתי, אני חושש שאת סובלת מפיצוי-אישיות ממאיר.”
– “אוי לא, מה עושים?!”
– “אני רושם לך דיסק של מאיר אריאל וסופשבוע בדימונה.”
נתרם ע”י: Shibumi.
6 תגובות על ”פיצוי אישיות“
מאת נעם אבנרי
הערך נחמד מאד, אבל תואר שני איננו מאפיין חומרי. ואהבתי את האיזכור של מאיר אריאל זצ”ל.
מאת אחת
משעשע מאוד. ונחוץ.
ונעם- זה לא התואר, זה איך למה ובאיזה שואו-אוף הוא נעשה… :P
מאת לירון
חימשתי רק מהערכה לדוגמא האחרונה.
אבל יופי של ערך
מאת איש עצוב
פה אני עובר, ניצב ליד האבן.
כביש אספלט שחור, סלעים ורכסים.
ערב אט יורד, רוח ים נושבת
אור כוכב ראשון מעבר בית מחסיר.
באב אל וואד,
לנצח זכור נא את שמותינו,
שיירות פרצו בדרך אל העיר.
בצידי הדרך מוטלים מתינו.
שלד הברזל שותק כמו רעי.
פה שצפו בשמש זפת ועופרת.
פה עברו לילות באש וסכינים.
פה שוכנים ביחד עצב ותפארת,
משוריין חרוך ושם של אלמוני.
באב אל וואד,
לנצח זכור נא את שמותינו,
שיירות פרצו בדרך אל העיר.
בצידי הדרך מוטלים מתינו.
שלד הברזל שותק כמו רעי.
ואני הולך, עובר כאן חרש חרש
ואני זוכר אותם אחד אחד.
כאן לחמנו יחד על צוקים וטרש
כאן היינו יחד משפחה אחת.
באב אל וואד,
לנצח זכור נא את שמותינו,
שיירות פרצו בדרך אל העיר.
בצידי הדרך מוטלים מתינו.
שלד הברזל שותק כמו רעי.
יום אביב יבוא ורקפות תפרחנה,
אודם כלנית בהר ובמורד.
זה אשר ילך בדרך שהלכנו
אל ישכח אותנו, אותנו באב אל וואד.
באב אל וואד,
לנצח זכור נא את שמותינו,
שיירות פרצו בדרך אל העיר.
בצידי הדרך מוטלים מתינו.
שלד הברזל שותק כמו רעי.
מאת Quercus
תואר שני במנהל עסקים – צב”ר! D:
מאת fireshine
איש עצוב, אני רואה שאתה לא שבע רצון מרמת העברית באתר. מציעה לך לפרוש מן האתר לאלתר.
ערך מצוין.