קראו דורבנות בפייסבוק
קראו דורבנות בטוויטר
(הצבעות: 58)אטימיתולוגיה (אטימולוגיה עממית): ממוצא המינים למוצא המילים
גלעד צוקרמן
הבוקר לקחתי את בני בן השנתיים, ג’וליו שינגטיאן יהודה צוקרמן, שכמו השפה הישראלית גם הוא Jewrasian (יהודי אירו-אסיאתי), לארוחת בוקר בניו-פארם (New Farm) בברית’ בין הבת’רים (ראו בראשית ט”ו), הלא היא בריסביין (הבשרים) שבקווינסלנד, אוסטרליה. (אימו הסינית נותרה בבית עם בנינו הרך, ג’ובאני להב ג’יראן צוקרמן, שנולד לפני פחות מחודש.) מספר אוסטרלים מקומיים החלו לשחק עם ג’וליו. כמו בארץ אין כמו פעוט מתוק – או כלב, מוטאטיס מוטאנדיס – כדי להתיידד עם הסובבים. בשלב מסויים שאלתי אותם בסקרנות: מהיכן אתם חושבים באה אמא שלו? הם ענו בלי שום היסוס: היא בלונדינית!
שיערו של בני הוא חום בהיר, בעוד ששיער אביו, עבדכם הנאמן, הוא חום כהה. האוסטרלים לא חשבו לרגע על כך שאולי כשנולדתי אני הייתי בלונדי ובמהלך השנים התכהיתי. במילים אחרות, אני ההיפך מ”שחורדיני” (בלונדיני עם עבר שחור). אם הם היו חדי עין, הם היו מבחינים שיש אזורים מוסווים בזקני ובשפמי שהם בהירים, אבל הם הרי לא מומחים לפריזורה (יש לי ידידה טובה וארוכת-שיער, גליה אופק, שכתבה דוקטורט באוקספורד על שיער בתקופה הוויקטוריאנית). יתר-על-כן, אם הם היו דיוקנאים או מעצבי-פַנים דייקנים, הם היו יכולים לשים לב למבנה פניו של בני ג’וליו, שיש בו מן האסיאתיות.
מהיכן נבעה שגיאתם (ה”חווה” הסינית הפכה לבלונדינית)? מניתוח סינכרוני, מפרספקטיבת זמן אחת, עכשווית, תוך התעלמות מההיסטוריה, מההתפתחות, מהאבולוציה. כך בדיוק פועלת אטימולוגיה עממית, או “אטימיתולוגיה”, דהיינו אטימולוגיה מיתולוגית. אטימולוגיה היא חקר המקור של מילים וביטויים, עיסוק דיאכרוני לעילא הבודק ביסודיות את ההיסטוריה הלקסיקלית על כל שלביה. בעוד שהאטימולוגיה מתעניינת באבולוציה, מה שמדרבן לעיתים קרובות את האטימיתולוגיה הוא רבולוציה: מעוורת, מעוותת ומעברתת.
הנטייה האפולונית (על שם אל השמש אפולו היפה במיתולוגיה היוונית) היא “לעשות סדר”, לנתח מידע חדש ומבלבל בהתאם לידע שכבר מצוי במערכת הקוגניטיבית שלנו. דובר ערבית ששומע לראשונה את המילה influenza (שפעת), יכול להתפתות מייד לטענה השגויה, האטימיתולוגית, לפיה המילה influenza מקורה בערבית أنف العنزة (אנפ אלענזה), דהיינו “האף של העז”. כל אטימולוגיה עממית זקוקה להתרצה, לרציונליזציה, לאינטלקטואליזציה, למעשייה. במקרה זה, “הרי כל בר-דעת יודע שאף העז רטוב כאילו סבלה היא משפעת, המסכנה!”
הבלשן אינאר האוגן כתב ב-1950:
“Every speaker attempts to reproduce previously learned linguistic patterns in an effort to cope with new linguistic situations.”
כלומר, “כל דובר שפה מנסה לייצר מחדש תבניות לשוניות שכבר רכש – כדי להתמודד עם מצבים לשוניים חדשים.”
דובר ערבית ששומע לראשונה את המילה ארטישוק (artichoke), עלול לטעון בחיפזון ובביטחון-שווא שהיא הגיעה אל שפות אירופה מן הביטוי הערבי ارضيّ شوكيّ “ארד’י שוכִּי” (אדמתי קוצני). האמת האטימולוגית שונה לחלוטין: אמנם מקור המילה האולטימטיבי הוא אכן ערבי, הרי שאין מדובר על ארד’י שוכִּי, אלא דווקא על الخرشوف “אלח’רשוף” (החרשף או החורשף, כפי שקוראים לו לעיתים בישראלית). אז איך זה ש”אלח’רשוף”, שמבחינה פונטית (צלילית) הוא הרבה פחות דומה ל”ארטישוק”, הוא בעצם המקור של “ארטישוק”, ואילו “ארד’י שוכִּי,” הדומה במוזיקליותו ל”ארטישוק”, בכלל לא נכלל בגיזרון של “ארטישוק”?
האמת היא שהמרחק הצלילי הרבה פעמים דווקא מחזק קירבה אטימולוגית, שכן בדיוק כמו במשחק הילדים הנהדר “טלפון שבור”, מילה יכולה לעבור תלאות ועיצורים משתנים באותה הלשון עצמה, קל וחומר במעברים משפה לשפה. תוך מאות אחדות של שנים יכולה מילה לאבד את צלילה המקורי לחלוטין. במקרה הספציפי של אלח’רשוף, הוא עבר מערבית לספרדית ערבית כ-אלח’רשופה, שאוזרח בספרדית עתיקה ל”אלקרצ’ופה” (alcarchofa), שחדר לאיטלקית כ”אלקרצ’ופו (alcarcioffo), שהשתנה באיטלקית צפונית ל”ארצ’יצ’ופו” (arcicioffo), ואחר כך ל”ארטיצ’וקו” (articiocco), שנכנס לשפות רבות אחרות, לדוגמה כ-artichoke באנגלית וכ-“ארטישוק” בישראלית.
איך אני יודע את זה? לא מספיק להשתמש באינטואיציה פונטית מהסוג של “הצליל של המילה האקזוטית הזאת מזכיר לי את הצליל של המילה בשפה שאני כבר מכיר”. לא מספיק גם לחפש במילונים כי פעמים רבות הם מוליכים שולל. כמה חודשי מחקר, אליבא דידכם, משקיע כותב מילון על כל ערך מילוני? גם אם אתם, כמוני, שונאים ארטישוקים ואינכם מסוגלים לנגוס אפילו ביס קטן מהם, יש לעבוד מסביב לשעון ולהשקיע לילות כימים בקריאת אלפי מסמכים בניסיון לגלות את שושלת היוחסין – ממש כמו בחקר גנאולוגי רציני שמוכיח שמוישה זוכמיר הוא נצר לגאון מווילנה. על מוישה לבקר בארכיונים נידחים ואסורים ובספריות עתיקות ומרתקות, לחקור, לדרוש, לאמת, לאשרר ולהצליב מידע.
26 תגובות על ”אטימיתולוגיה – אטימולוגיה עממית #1“
מאת Anonymous
And your point be?
מאת עופר
קטע שהתחיל לא קשור, המשיך מקרטע, התפתח לקראת שיא של חוסר בהירות, אבל הסתיים בצורה לא משכנעת והותיר אותנו עם טעם של WTF בפה.
מאת מיכאל הנוקדן
איזה ארכיונים ואיזה ספריות? בקצב שפרופ’ צוקרמן נותן הרצאות ומקדם את המכירות של הספרים שלו, קשה לי להאמין שהוא ראה ספרייה מבפנים בחמש השנים האחרונות.
קצת חבל שצוקרמן שכח לחתום בסיומת היפה שהוא כתב על עצמו בגוף שלישי בפוסט הקודם, בה הוא מונה את כל תאריו ותארי תאריו.
מאת אסף שגיא
מיכאל, את הסיומת אני הוספתי על דעת עצמי.
והמשך יבוא לפוסט זה ביום חמישי, אולי יפתור את ה-WTF.
מאת משה
קטע גאוני ומצחיק. תודה לדורבנות.
מאת ריקי
עופר:
WTF.
קצת פרגון.
מאת ניר
אני חושב שברור מה קרה כאן: דר׳ תמר עילם גינדין פרסמה כאן לפני ימים אחדים קטע העוסק באטימולוגיה. בפוסט הנוכחי, מנסה פרופ׳ צוקרמן לשמוט את הקרקע מתחת לטיעוניה תוך שהוא מדגים לנו את הסכנות שבמחקר אטימולוגי בלתי מבוסס הנשען על דמיון בין צלילים והגיון בריא של החוקר ולא על נבירה בטקסטים המאמצים את גלגולה של מילה בין שפות שונות ועד לצורה המוכרת לנו כיום. איני אלא פילולוג חובב אבל ידידי הבלשנים מספרים לי כי פילולוגיה היא אמנם מדע מפוקפק שרצוי להזהר בו.
עד כאן, אין בעיה. ובכל זאת מספר הערות:
א. התפלמסות פומבית עם אחר מוטב שתתבצע תוך התייחסות ספציפית לעמדה אותה מבקש הכותב לקעקע. מקובל במקרים כאלה לפתוח בסיכום טענותיו של הצד שכנגד ומתן הצהרה ברורה לגבי כוונותיו של הכותב בפוסט הנוכחי בטרם הוא פותח בהצגת טיעוניו. זה עניין של יושרה אקדמית בסיסית הנוגעת לכבודו של הכותב הראשון, לרצונם הלגיטימי של הקורא לקבל הקשר רחב יותר באשר לטקסט וכמובן, במקרה שלפנינו, זכאית עילם-גינדין לכל הפחות לקרדיט על העלאת הנושא לדיון. הצגת התגובה כאילו היא נובעת מהרהורי ליבו של צוקרמן יש בה משום הטעיית הקורא.
ב. כפי שאמרו לפני, הפוסט כולו זקוק לעריכה. כפי שהוא, סגנונו לקוי וקריאתו מזכירה לעיסת חצץ. הוא ארוך ולא ממוקד ויש בו יותר מדי אנקדוטות אישיות והטפת מוסר צדקנית ופחות מדי מדע.
ג. בחייאת אלוהים, גלעד. די כבר עם הטוקבקים המפוברקים בשמות בדויים המהללים אותך, את שנינותך ותבונתך ואת יפי בלוריתך. זה שקוף, זה מביך עד כאב וזה לא משרת אף אינטרס שלך. הרבה יותר מכובד לכתוב בשם עצמך ולנהל דיון אמיתי עם מבקריך ועם המחמיאים לך מבלי להסתתר מאחורי פסבדונימים.
בוקר טוב.
מאת עופר
ריקי זה בדיוק העניין!
קצת! פרגון.
מאת רותם
נהדר !
מאת עופר
ניר, אני חושב שרותם מוכיח/ה את סעיף ג שלך בצורה מושלמת.
מאת הילה
מאמר מרתק, קריא ומעניין כמו כל המאמרים של פרופ’ גלעד צוקרמן משכמו ומעלה, הלוואי על כולנו אנשים מרתקים ומעניינים כמותו.
מאת נורית ל.
מיכאל הנוקדן אתה כזה קנאי…לך תלמד !
מאת שי כהן
אחלה מאמר, כל הכבוד לגלעד. תמיד מעניין וחדשני לא כמו כל התקועים והמשעממים. פרופסור במלוא מובן המילה.
מאת עופר
אנשים יקרים מטעם את מתתרמים את הדיון כאן (‘מתתרמים’ מלשון ‘תת רמה’ ולא מלשון ‘ליקוק עצמי של גנו ההרים את עכוזו שלו בהסבת שמאל’ באוזבקית מצוייה).
מאת תמר (הד"ר)
איזה חרון IP הולך פה!
ניר, תודה שאתה מגן על שמי הטוב אבל אני לא חושבת שהמאמר הזה הוא תגובה לאטימולוגיות שלי. גלעד לא מקעקע את כל מדע האטימולוגיה אלא מספר על התופעה שנקראת אטימולוגיה עממית. אני אהבתי.
אטימולוגיה עממית היא תופעה נפלאה בעיניי וצריך (מישהו, מתישהו) להוציא מילון רק של אטימולוגיות עממיות, כמו “נייר תועלת” (כמעט כל ילד בגיל גמילה מחיתולים), ברביקיו כי משפדים את החזיר מהזקן (barbe) עד התחת ועוד.
גם אני כתבתי בעבר על אטימולוגיה עממית (מותר פרסומת עצמית? http://www.thmrsite.com/?p=105).
מאת איתמרק
קניתי את הפוסט אפילו שלא היה מבצע. אשתי נהנתה ממנו מאוד.
מאת איתמרק
נו. שכחתי את הלינק שמסביר את הבדיחה. http://www.sciencefriction.net/blog/2009/06/02/267/#comments
מאת צפרגול
אחרי 3rd time I’ll scream, הפעם הרביעית היה מיותרת לחלוטין.
לא הצלחתי לצלוח אפילו את תחילת הפסקה השניה.
צוקרמן, אני מצטער – אבל אתה פשוט טרחן ומשעמם ברמות אפיות.
אסף – באמאש’ך – תמצא מישהו מעניין שיחליף אותו.
מאת אורן
1. כעורך הייתי מעיף את 3 הפסקאות הראשונות. לא כי אני נגד אנקדוטות אישיות אלא בגלל (חוסר) מידה. ו(חוסר) קריאה (קריאוּת). ורלוונטיות קלושה.
2. אבל חוצמזה ולמעט הטון-חרון אני מוצא את עצמי (בפעם הראשונה בהיסטוריה), מסכים עם צוקרמן (על מה בעצם? על הטענה הבסיסית שקירבה צלילית לא בהכרח מלמדת על קשר אטימולוגי. אבל זו טענה די טריוויאלית שלא לומר בנאלית, לא?) .
3. סטיה בעלילה – הנה עוד כמה אטימולוגיות עממיות מפי השימפנזי:
בגד מלשון בגידה
מעיל מלשון מעילה.
כך טוען בידענות פסקנית איש ההון-סיכון וסופר לעת מצוא יעקב בורק ב’האם שימפנזים חושבים על פרישה?’
ותגובת המערכת – הון (סיכון) מלשון הונאה, אלא מה?
5. הבטחות כמו חול: בהן צדקי, אם הייתי כותב איזה פוסט בחודש האחרון זה היה הפוסט על קוגנטים ועל זה (זהירות סיפור אישי מרגש אך רלוונטי) ששנים הייתי בטוח ש-avere האיטלקי הוא בן דודו של to have האנגלי שהרי שניהם נשמעים אותו דבר ומשמשים לפעמים באותו תפקיד.
6. וסוף סוף תגובה עניינית לפוסט: אמנם דמיון צלילי לא מעיד בהכרח על קשר אטימולוגי, אבל אני מניח שהוא מעלה את הסבירות. כלומר בהינתן שתי מילים בעלות דמיון צלילי לעומת שתי מילים חסרות דמיון שכזה סביר יותר שיהיה קשר בין המילים הדומות*.
—
*צריכה לבוא כאן הסתייגות סטטיסטית על נירמול ועל התפלגות שהרי יש הרבה יותר צמדי מילים ללא דמיון צלילי מאשר צמדי מילים עם דמיון צלילי אבל גם כך התגובה הזו ארוכה יותר מהאבולוציה של אלחרשוף לארטישוק.
מאת ג. קספארוב
לדעתי נקודות 1,2 של אורן נכונות מאוד.
למרות זאת, את כל שאר המאמר (למעט 3 הפסקאות הראשונות) נהניתי לקרוא.
מאת הילה
אורן, אני דווקא אהבתי את הפתיחה האישית והקישור בין חיי היום-יום למדע. הרלוונטיות לא קלושה, היא מאוד מקורית: מטפורה מהשדה החזותי אל השדה המילולי. אני לא מעריצה של צוקרמן והספר ישראלית שפה יפה אבל הוא יודע לעניין ולמשוך קוראים.
מאת free forex ea
נושא משתוה , זה מאוד מעניין אותי ))) )
מאת vurgetosha
sell for more detail online
מאת Slot oyunlari
Good ?V I should certainly pronounce, impressed with your website. I had no trouble navigating through all tabs as well as related information ended up being truly easy to do to access. I recently found what I hoped for before you know it in the least. Reasonably unusual. Is likely to appreciate it for those who add forums or something, website theme . a tones way for your customer to communicate. Excellent task..