לדבר הרבה, לחפור.
משחק מילים על הביטוי “לסבר את האוזן”.
“בנאדם, אתה קולט שאתה משבר לי ת’אוזן כבר חצי שעה בלי להגיע לנקודה.”
“די לשבר את האוזן, הבנתי.”
נתרם ע”י: שוקי.
מקור: שוקי.
לדבר הרבה, לחפור.
משחק מילים על הביטוי “לסבר את האוזן”.
“בנאדם, אתה קולט שאתה משבר לי ת’אוזן כבר חצי שעה בלי להגיע לנקודה.”
“די לשבר את האוזן, הבנתי.”
נתרם ע”י: שוקי.
מקור: שוקי.
4 תגובות על ”לשבר את האוזן“
מאת עופר
אותי משעשע בערך הזה, העובדה שהמקור של “לספר את האוזן” הוא “לשבר את האוזן”. מקור הביטוי אינו מהמילה “סביר/הסבר” אלא מהמילה “לשבור” כלומר, לחדור אל האוזן.
מאת Anonymous
עופר חביבי, לצערי איני יכול להסכים עמך. המקור הוא לשבר או לסבר את האוזן מלשון הסבר, כלומר, שימוש במילה או ציאור הניתן להבנה.
רש”י משתמש דבות בביוי כדי להסביר תיאור שהוא למעלה מהבנתינו שימוש במילה מהווית האדם כדי שיוכל להבין את הענין.
לדוגמא, בתיאור מעמד הר סיני משתמש הכתוב במילה “כִּבְשן” – ויעל עשנו כעשן הכבשן. השימוש במילה כבשן אינה מתאימה כי כתוב לאחר מכן “בוער באש עד לב השמים” תיאור הקשה להבנה. לכן התורה משתמשת במילה כבשןשהיא מילה שאדם יכוך ךהבינה או כדבר רש”י “נותן לבריות סימן הניכר להם”
המשעשע הוא השימוש במילה לשבר את האושן (ש, ימנית) מלשון לשבור כדי לבטא חפירה, לדבר הרבה וזה ביטוי מרען.
מלכיאל הדרי
מאת Anonymous
תיקון שגיאות הכתיב בתגובה הקודמת:
עופר חביבי, לצערי איני יכול להסכים עמך. המקור הוא לשבר (ש, שמאלית) או לסבר את האוזן מלשון הסבר, כלומר, שימוש במילה או תיאור הניתן להבנה.
רש”י משתמש רבות בביטוי זה כדי להסביר הוויה הקשה להבנה ושימוש במילה אחרת מהווית האדם כדי שיוכל להבין את הענין.
לדוגמא, בתיאור מעמד הר סיני משתמש הכתוב במילה “כִּבְשן” – ויעל עשנו כעשן הכבשן. השימוש במילה כבשן אינה מתאימה כי כתוב לאחר מכן “בוער באש עד לב השמים” תיאור הקשה להבנה. לכן התורה משתמשת במילה כבשן שהיא מילה שאדם יכול להבינה או כדברי רש”י “נותן לבריות סימן הניכר להם”
המשעשע הוא השימוש במילה לשבר את האוזן (ש, ימנית) מלשון לשבור כדי לבטא חפירה, לדבר הרבה וזה ביטוי מרען.
מלכיאל הדרי
מאת חיה
לדעתי “לסבר את האזן” משמעותו להגיד דברים כהוויתם