המועד המדויק בו בדיחה הפסיקה להצחיק כי הסבירו אותה, או כי היא לא רלוונטית.
– “למה לא עושים את כל המטוס מהחומר של הקופסה השחורה אם היא תמיד שורדת?”
– “כי אז הוא יהיה כבד מדי ולא יוכל להמריא.”
– “וואו. זה היה מהר. שעת המוות של הבדיחה: 11:32 בבוקר.”– “שמעת שדוד לוי אמר “אני שר החוץ או כמו שאומרים באנגלית Minister of out”?”
– “תקשיב, שעת המוות של בדיחות דוד לוי נקבעה כבר בניינטיז.”
נתרם ע”י: אהוד קינן.
מקור: אהוד קינן.
7 תגובות על ”שעת המוות של הבדיחה“
מאת יותם
אטימולוגיה?
מאת ענבל ל
אטימולוגיה? האנטומולוגיה של גריי.
מאת שפרה צח
שעת המוות של הערך: 14.4.10 שעה 13.32
מאת ענבל ל
שיפ, מאוזן לאוזן החיוך שלי, כרגיל…
מאת ארזש
גם אם הוא היה יכול להמריא, הוא היה בטוח אפילו פחות ממטוס רגיל שמתרסק.
מאת עומר
אמרת שפר בהקשר:
להסביר בדיחה זה כמו לנתח צפרדע, אפשר אבל היא תמות בכל מקרה.
מאת אביעד
ניסוח טוב יותר לטעמי: בדיחה היא כמו צפרדע – אפשר לנתח אותה, אבל היא תמות בכל מקרה.
[וכמעט הסברתי למה זה יותר טוב, אבל ויתרתי מחשש לחייה].