ארשת פנים אומללה במיוחד.

מהסוג שבא להכריח את הצופה לשאול “אוי מה קרה לך?” באמפתיה אמיתית לפחות כמו ההבעה הסובלת עצמה.

“אתמול נכנסתי הביתה, ואמא קיבלה אותי בכזה סבל פנים שמייד הבנתי ששוב שכחתי להוריד את הכלב, והוא שוב השתמש בנעלי הבית שלה לצרכיו האישיים…”

נתרם ע”י: אסף צביון.