שוֹאוֹן

(הצבעות: 110)

פורסם ב-2010-04-01 – 09:30 | מאת

שואון זהו שעון יד שמראה את התאריך והשעה בהם התחילה השואה.

– “איציק, מתי היתה השואה?”
– “מה אני זוכר, תסתכל בשואון.”

נתרם ע”י: אורי.
מקור: אורי.

  1. 11 תגובות על ”שוֹאוֹן“

  2. 2010-04-01, 09:35

    מאת ערס פואטי

    אחד באפריל או לא אחד באפריל – בערך הזה יש דווקא הרבה קסם בעיני.
    זה הרי כל כך מופרך, ובכל כך הרבה מובנים, שממש ברחה לי פה נחרת צחוק דוחה בקול רם.
    5 טלאים צהובים.

    ציון תגובה: 19
  3. 2010-04-01, 09:45

    מאת איש

    ערס – בדיחות שואה תמיד הגעילו אותי. גם ערסים. חוץ מהפואטיים שבינהם. אבל גם אתה קצת הגעלת אותי בתגובתך. קצת. לא משהו שכוס נס-קפה-על-הבוקר לא יכולה להעביר.

    ציון תגובה: 0
  4. 2010-04-01, 09:56

    מאת ערס פואטי

    עזוב, איש, את דעתי על בדיחות שואה כבר הבעתי לא פעם, כמו גם את דעתי על ערסים.
    ובקשר לגועל, כמו ששלומי שבן כבר אמר, אם זה לא מפריע, למה לדבר?

    ציון תגובה: 0
  5. 2010-04-01, 10:21

    מאת ענבל ל

    פולניה אחת עומדת במטבח ומבשלת לכבוד החג, פתאום נכנס בעלה ואומר לה: אח, אשתי אשתי, את פצצה במיטה ופצצה במטבח!

    הפולניה עונה לו: מה נפל עליך פתאום? איזו פצצה, מה פצצה?

    הוא אומר לה: מה? כבר שכחת מה עשינו למעלה במיטה?

    היא עונה לו: איזו מיטה? מה מיטה? אני משש בבוקר על הרגליים במטבח!

    בעלה אומר לה: מה זאת אומרת? אז עם מי הייתי עכשיו למעלה?

    אשתו תופסת את הראש וצועקת: אוי ואבוי! אמא שלי באה אלינו לחג! היא הגיעה עייפה אז אמרתי לה שתעלה לנוח!

    הבעל מחליף צבעים ושניהם טסים למעלה ורואים את אמא שלה שוכבת המומה לגמרי עם עיניים מזוגגות ובגדיה מפוזרים בחדר.

    הפולניה צועקת לה: אמא, אמא! הוא טעה! הוא חשב שאת זו אני! אוי ואבוי לי, למה לא אמרת לו משהו???

    האמא עונה: שאני אגיד לו משהו? 20 שנה אני לא מדברת איתו, אז עכשיו שאני אתחיל???

    (אפרופו אתר שעוסק בבדיחות… וגו’)

    ציון תגובה: 6
  6. 2010-04-01, 11:18

    מאת דורי

    אז מותר עכשיו בדיחות שואה או שנחכה ל
    מימונה של האשכנזים
    ?

    רציתי להוסיף כאן איזו בדיחת פולנים, אבל נראה לי שיותר מתאים לצטט את אחד ההוגים הגדולים של תקופתנו:
    “אני דוב, בסדר? דוב. אין לי שום קשר לשואה, שום קשר לנאצים, אני נולדתי בקוטב, היה לי קר אז ביקשתי – וקיבלתי – מינוי להיות דוב הכותל, אבל למרות כל זאת שמרתי על היחוד שלי כדוב.
    מבינים?
    אוהב דבש. אוהב את הסוכריות מנטה שהדודות שבאות לבר מצוות בכותל זורקות עלי. ישן בחורף חצי שנה. יודע להתגרד עם הרגל האחורית. זהו, דוב. תקבלו את זה. יש מישהו בארץ שלכם שאין לו שום קשר לשואה. לא בעד, לא נגד – שום קשר. סתם דוב.
    גם לא המשפחה שלי, לא. אף אחד במשפחה שלי לא קשור. מי זה המשפחה שלי? פו הדוב.
    רואים? שום קשר.
    עוד משפחה? הדוב פדינגטון. בן דוד רחוק.
    עוד משפחה? הדוב באלו מספר הג’ונגל. אין, אין, כמה שתחפשו, אין שום קשר לשואה.
    עוד משפחה? דוב שילנסקי.
    אוי.
    שיט.”
    (דוב הכותל)

    ציון תגובה: 4
  7. 2010-04-01, 14:56

    מאת קוקו

    What sort of a bamboozingly story is this you are telling me?

    ציון תגובה: 0
  8. 2010-04-01, 17:12

    מאת טלאי על טלאי

    שואון שואו-אוף

    ציון תגובה: 0
  9. 2010-04-02, 14:19

    מאת עומר ון קלוטן

    צריך לתרגם את flamebait לעברית :)

    ציון תגובה: 0
  10. 2010-04-04, 13:28

    מאת Gretchen-Wii

    אם להמשיך את הקו של דורי ובנימה המתאימה לפסח, דקה לפני שהוא מסתיים:

    “בא אלי רב הכותל, אמר לי: הגיע פסח, צריך לעשות הגעלת כלים. אמרתי לו, אבל אני דוב הכותל, ובתור דובי אני אוכל עם הידיים. אין כלים.
    תגעיל את הידיים.
    הלכתי, דחפתי אותם בתחת ואחר כך הרחתי. באמת מגעיל. אתם היהודים, איזה ראש יש לכם, באמת כל הכבוד”.

    (דב הכותל)

    ציון תגובה: 1
  11. 2010-04-12, 15:25

    מאת ערס פואטי

    טוב. אפשר להתחיל ביצור ושיווק המוני של השואון – יש לו כבר גם שם באנגלית:
    the HoloClock.
    אורי, עם הרעיונות הגאוניים שלך ועם הנצלנות האגואיסטית שלי, נרוויח מילונים! (מעניין כמה מיליונים)

    ציון תגובה: 6
  12. 2010-05-07, 10:14

    מאת אורי

    ערס- הולוקלוק זה טוב מאוד.

    ובכלל, הפתעה נעימה אחרי חדשיים בהם כמעט לא נכנסתי- לראות את הערך הראשון שאי פעם שמתי בדרבנות, לפני שממש הבנתי מה הולך פה.

    ציון תגובה: 1

הוספת תגובה