כיסוי העיניים הנפוץ בזמן טיסות, נסיעות וכו’.
– “בטיסות אני ישן טוב, אני רק שם את משקפי השינה וצ’יק צ’ק אני נרדם.”
– “מה קורה לך הערב? בדרך כלל אתה נרדם ממש מהר.”
– “קשה לי לישון כשהמנורה דולקת, אם תוכלי להעביר לי את משקפי השינה.”
נתרם ע”י: דותן ברמן.
מקור: דותן ברמן.
17 תגובות על ”משקפי שינה“
מאת שרולי גנור
מאחר שכבר איחצנתי אותי ואת משפחתי, לא אכפת לי לחשוף לפניכם סיפור (אמיתי, כמובן) מחדר המיטות.
פעם הייתי מתעורר השכם בבוקר בגלל שקרני השמש היו חודרות לחדר השינה ישר אל פרצופי.
אחרי מספר בקרים בהם קצתי מוקדם, קצתי במצב. לילה אחד עלה בראשי רעיון. קמתי מהמיטה וחיפשתי בארון כיסוי עיניים שקיבלתי בטיסה. מצאתי כיסוי בצבע אדום בוהק. חבשתי אותו וחזרתי למיטה.
הרעיון הצליח, ישנתי שנת ישרים ואשתי (שלא ידעה מהחידוש) התעוררה לפני. כשהיא ראתה אותי עם הכיסוי האדום היא השמיעה צרחה כזו שאפילו קצו כל הפילים באפריקה משנתם.
מאת ענבל ל
שרולי, מיותר לציין שחבשת (בטעות?) בחסות החשיכה את הרוטיני האדום שלה?
מאת דורי
אוי, שרולי… החיים שלך הם ממש סיפורי המסכה האדומה.
(אני מקווה שמאז השכלת לתלות וילון)
מאת איש
כברמילה, כמובן.
מאת שמעון השכן
אחלה מילה, חימששתי!
מאת sarab
שרולי, בזכותך תהיה לי בטן שטוחה מהרגיל, כן כן, צחקתי *עד כדי כך*
מאת איש
ענבל – התגובה שלך מבאסת לאללה. תשאלי למה.
מאת ענבל ל
כי השתמשתי בערך גרוע בתוך ערך גרוע לא פחות?
מאת איש
את לא בכיוון…
את במודע הסברת את ההומור שעומד מאחורי הטקסט של שרולי, שזה דבר שפשוט לא עושים. עכשיו, בין אם שרולי התכוון לתחתונים אם לאו, הדמיון של הקורא עושה את הקישור המתבקש. להסביר בדיחה זה לעבור על אחד האיסורים שעליהם פשוט אין מחילה.
מאת צפרגול
ואני לתומי חשבתי שמדובר על שבעה חטאים…
מאת שרולי גנור
איש, לדעתי ענבל הוסיפה נופך שובב לסיפור להנאת הקוראים – עובדה שהיא קיבלה יותר אגודלים ממני…
לגבי הקושיה אם התכוונתי לתחתונים אם לאו, ומה אני עושה עם הרוטיני והחוטיני האדומים של אשתי ובתי – נראה לי שכבר איחצנתי את עצמי ומשפחתי די, וכל פרט נוסף יהיה מביך ברמות.
גם כך, האפשרות שמישהו מהמשפחה ימצא במקרה את הסיפורים האלה בגוגל, מעבירה בי מקרו חלחלה.
מאת ענבל ל
איש יקר, זמנך עבר.
מאת איש
לצאת מהאתר? אני מפוטר?
מאת נעמי
איש, ענבל, תרגיעו. רק לשרולי מותר להסביר את הבדיחות של עצמו.
מאת שרולי גנור
נעמי, מה זה מותר? לכל אחד מותר לפרשן ולהסביר כאוות נפשו, כמו שלכל אחד מותר להגיד שאני יורה מהמותן.
ומה זה ‘בדיחות’?: כשאני כותב שזה היה באמת, אז זה סיפור מהחיים ולא בדיחה. אבל נראה לי שאני צריך לצמצם (כן, איש, לצמצם) את מספר הסיפורים האלה, פן אנשים יחשבו שהחיים המשעממים שלי הם בעצם רצף משעשע של אנקטודות מבדחות.
מאת ענבל ל
נעמי, נראה לי שהפעם את פספסת משהו… לא נורא.
בינתיים הנה כמה תובנות מבריקות מהאתר שש מלים, שעשויות להתאים כאן לאנשים מסוימים:
“להסתכל מהצד זה בטוח. אבל בודד” {הגר, ונציה}
“אלוהים, תן אגוזים. יש לי שיניים!” (אמיר, תל אביב}
“הלוואי והייתי עמוק כמו שאני יומרני” {דני, חיפה}
“שונא את החיים, לפחות זה הדדי” {יוחאי, תל אביב}
“אני נורמאלי לגמרי, זה אתם המוזרים” {בוריס, חולון}
“טרנספורמציה של תעוקות פרסונליות לאידיאולוגיות אוניברסליות” {יאיר, תל אביב}
“שוב גולאש לארוחת צהריים? נו, שוין” {טל, גני תקוה}
מאת tamar
איפה קונים משקפי שינה בדר”כ?