פוסט-ציוני או אזרח שסבור שעליו רק לקבל מהמדינה ולא לתת דבר.
ההיפך מ-“מלח הארץ”.
“הוא מקבל תמיכה כבחור ישיבה, קצבת ילדים כפול 20 וגם לא יצרני כי הוא לא עובד. אבל לשרת בצבא?! מה פתאום. זה לא בשבילו, פשוט פלפל הארץ.”
נתרם ע”י: שמי שתמש.
פוסט-ציוני או אזרח שסבור שעליו רק לקבל מהמדינה ולא לתת דבר.
ההיפך מ-“מלח הארץ”.
“הוא מקבל תמיכה כבחור ישיבה, קצבת ילדים כפול 20 וגם לא יצרני כי הוא לא עובד. אבל לשרת בצבא?! מה פתאום. זה לא בשבילו, פשוט פלפל הארץ.”
נתרם ע”י: שמי שתמש.
14 תגובות על ”פלפל הארץ“
מאת אחותו בגבס
או לחלופין “הוא הצהיר שהוא פציפיסט כדי לא להתגייס, זורק אבנים על חיילים בהפגנות בבלעין ועוד פותח תערוכות שמציגות את אשכנזי כמו אייכמן. פשוט פלפל הארץ”.
מאת דורי
למה דווקא פלפל הוא ההפך ממלח? רק בגלל שהם תבלינים נפוצים? זה כמו להגיד שג’ירפה היא ההפך מאריה.
לדעתי ההפך ממלח הארץ צריך להיות כלוריד הארץ (ואז זה באמת ביטוי שלילי).
מאת ערס פואטי
משד”א.
מה גם שההפך ממלח הארץ (סטייל פושטק) זה דווקא חלם הארץ.
מאת עופר
הייתה פעם פרסומת עם דורון נשר שבה הוא אמר משהו כמו: הוא מלח הארץ, איזה מלח, סלט טורקי הארץ.
לכן ההיפך צריך להיות גבינה יוונית הארץ.
מאת רם
חבר’ה, זה של נתן זהבי! “…מלח הארץ, פלפל השדרה…” וגו’ ממזמן מזמן! כברמילה!
מאת FredScarram
יש פה חוסר הבנה של המונח פוסט-ציוני…
מאת יענקל'ה איש יהופיץ
ע”מ שלא לעורר מרבצם, הרי בדיחה:
איש אחד הולך לרופא ואומר לו:
“דוקטור (פלוץ), יש (פלוץ) לי (פלוץ) בעיה (פלוץ), אחרי (פלוץ) כל (פלוץ) מילה (פלוץ) יוצא (פלוץ) לי (פלוץ) פלוץ (פלוץ)”.
עונה הרופא: “אה (שריקה), זו (שריקה) לא (שריקה) בעיה (שריקה), פשוט (שריקה) תתקע (שריקה) משרוקית (שריקה) בתחת (שריקה)”.
איש: “אה (שריקה)! תודה (שריקה), דוקטור (שריקה)!”
רופא: “עצור (פלוץ), גנב (פלוץ)!”
מאת רני אסנת
לו להרצל היה בלוג, הוא היה כותב בו פוסט ציוני.
מאת אמיתי ס
מר בגבס: אתגר בשבילך – תמצא צילום של ישראלי שזורק אבנים על חיילים בהפגנות בשטחים והוא לא מסתערב.
מאת שמי שתמש
רני אסנת – יפה! אהבתי…
דורי – מלחיה ופלפליה הם צמד חמד של כלי עזר גסטרונומיים לשולחן, נפוצים ומקובלים בעיקר בתרבויות שהתפתחו ממערב להרי אוראל.
המלחיה מכילה מלח, שצבעו – לבן. הפלפליה לעומתה מכילה פלפל שצבעו – ובכן… נכון… אפור.. , אבל נוהגין לכנותו – פלפל “שחור”. יש כאן מעין אנלוגיה מרומזת, שכפי ששחור ולבן מוגדרים כנוגדיים – כך גם מלח ופלפל, משום צבעיהם הנ”ל.
ואם בנתן זהבי עסקינן, על כגון אלה אמרו חז”ל – “הגונב מגנוב – פטור”…(האם כאן המקום לתקוע את התיבה – ‘פלוץ’?! – יהודים רחמנים! מי ייטה עימי חסד ויסביר היכן נכון, ע”פ מנהגי המקום – להפריח נפיחה?)
מאת דורי
שמי, באתר דורבנות אסור לספר בדיחות פלוצים. וזה מוזר, כי פלוצים זה דבר מצחיק בכל מקום אחר.
מאת אחותו בגבס
שלום אמיתי. חיפשתי ועודני מחפשת, עדיין לא מצאתי, בדיוק כמו שאתה לא תמצא חרדי עם 20 ילדים (למען האמת, לרובם אין אפילו 10) אבל מה זה משנה כל עוד זה מצייר אותם בדיוק בצורה שמתאימה “לנו”, לא יפים כמונו, לא ישראלים כמונו… בקיצור, פלפל הארץ.
אני, גברת בגבס.
מאת CobeAnan
אבל “פלפל”… יש לזה כבר שימוש- מישהו חד לשון, חריף.
אם כבר- הייתי מדרבנואז את הערך כך שיתאר בדיוק את אותם ברי-תחצופת אשר חיים תחת השלטון הדמוקרטי והסוציאלי בארצנו, ובו בזמן מספרים לכל דכפין על ה”פאשיזם הציוני”, ועל “פשעי המלחמה” שביצע “צבא שכירי החרב” שבו הם, כמובן, סירבו לשרת; ותחת זאת (חחחח… אמרתי תחת!!!!) השליכו בגבורתם מה רבה אבנים על חיילים בבלעין, ואף הגדילו לעשות והבריחו מחבלים מסכנים לתוך גבולות הישות הציונית רק כדי שיראו ים.
פה גדול ומפולפל יש להם; אבל מלח הארץ- הם לא.
מאת אמו פיליפס
קארי הארץ – יוצאי הודו.
אגב, טיפ חשוב: לא משנה מה תגידו להם, העיקר שלא תשירו להם את איצ’יקידנה.