פוגעני שמוגעני, זה לא מה שהופך את הערך הזה לרע. מה שהופך אותו לרע זה ההגיה שלו, וזה שאחרי שתנסו אותו על לא-דורבניסט תקבלו מבט כזה של מה-לעזאזל-אמרת-עכשיו?
אז למה הערך הזה בכל זאת פוגעני? / דיפטונג
——————————————-
“לא תשא את שם ה’ אלקיך לשוא כי לא ינקה ה’ את אשר ישא את שמו לשוא”. פסוק זה הוא המקור לכך שאיננו מזכירים את שמו של ה’ אלא כינויים למעט במסגרת של תפילה/לימוד תורה. יתירה מזאת: גם אז אנו מזכירים רק שם אדנות, ולא קוראים את השם ככתיבתו.
אז מתי כן הוגים את שם הוויה ככתיבתו? אך ורק בבית המקדש. מספיק לקרוא את הקטע הבא (לקוח מתוך “סדר העבודה” בתפילת מוסף ביום הכיפורים) כדי להבין במה מדובר:
וְהַכּהֲנִים וְהָעָם הָעומְדִים בָּעֲזָרָה כְּשֶׁהָיוּ שׁומְעִים אֶת הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד וְהַנּורָא מְפרָשׁ יוצֵא מִפִּי כהֵן גָּדול בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה הָיוּ כּורְעִים וּמִשְׁתַּחֲוִים וְנופְלִים עַל פְּנֵיהֶם וְאומְרִים בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוד מַלְכוּתו לְעולָם וָעֶד:
לגבי כתיבת השם: ישנם סופרי סת”ם הנוהגים לטבול לפני כתיבת השם עפ”י הקבלה. כמו כן, שם שנכתב אסור למחקו.
אשר על כן: לקרוא לאדם דתי בכינוי המשלב מושג שהוא נמנע מלהזכיר אותו ונוהג בו כבוד וקדושה, ללא קשר לזלזול שבדבר, זה פוגעני. אתם רוצים לצחוק על כך שהדתיים מאמינים במעמד הר סיני? שהם מניחים תפילין? שהם כל היום עסוקים בשאלות הזויות על בשר וחלב? לא יפה, אבל בסדר. אבל כינוי כזה, אשר בעצם השימוש בו קיימת בעיה הלכתית לציבור רחב מאד, הוא פסול.
אסיים בציטוט מהמשנה במסכת סנהדרין, העוסקת בשאלה כיצד דנים את המגדף: (כל מי שהסצנה בתחילת “בריאן כוכב עליון” חקוקה אצלו עמוק מדי מתבקש לשים לב)
“המגדף אינו חייב עד שיפרש השם. א”ר יהושע בן קרחה: בכל יום דנין את העדים בכינוי “יכה יוסי את יוסי” נגמר הדין לא הורגין בכינוי אלא מוציאין כל אדם לחוץ, שואלין את הגדול שביניהן ואומר לו: אמור מה ששמעת בפירוש! והוא אומר והדיינין עומדין על רגליהן וקורעין ולא מאחין והשני אומר אף אני כמוהו והשלישי אומר אף אני כמוהו:”
פירוש: בשעה שדנים אדם הנאשם בגידוף, (קללה כלפי שמיא, עם כל מיני גדרים מסודרים) אין מזכירים את השם במהלך הדיונים כלל. מכיוון שאין דנים אדם למוות אלא על סמך עדות מפורטת, בשעת גזר הדין מצמצמים עד למינימום הנדרש את הנוכחים, ומצמצמים עד למינימום הנדרש – 1, את מספר הפעמים שיש לחזור על הקללה עם השם המפורש. גם אז הנוכחים קורעים את בגדיהם ואינם מאחים את הקרעים לעולם.
קצת לקבל פרופורציות במה מדובר, לפחות לחלק נכבד מהאוכלוסיה.
ועדיין, עם כל זה שהוא פוגעני (ואני מאמין לך שכאדם דתי אתה נפגע מזה), זה לא מה שהופך אותו לערך רע. באתר שבראש רשימת הערכים הטובים שלו מופיע דרך קבע הערך “ניאון נאצי”, מן הסתם מידת הפוגעניות של ערך איננה מדד לאיכותו.
שעה שחיברתי את החיבור דלעיל, ניסיתי למצוא מקבילה כלשהי שתבהיר את הנקודה. לא מצאתי. אחת המועמדות לתואר “המקבילה” הייתה המילה נאצי. ההבדל הוא, שעם כל הכאב, הצער והשנאה כלפי אותם מרצחים ארורים חסרי צלם אנוש, אין אדם בעולם אשר הזכרת המילה “נאצי”, בין בכתב בין בע”פ, מנוגדת לאמונתו. המילה מעלה אסוציאציות שליליות מאד, אפילו גורמת סיוטים לאנשים מסוימים, אבל הזכרת המילה כשלעצמה איננה אסורה.
זה לגבי המילה “נאצי”. ולגבי הערך:
הערך משתמש דווקא בתכונה השלילית של הנאצים – אכזריות – כדי לתאר תופעה עכשווית. אולי מישהו עלול להיפגע מאיזושהי משמעות נסתרת – השוואת יהודים ליתושים וכדו’. אבל זה כבר קצת רחוק.
הערך דלהלן, לעומת זאת, עושה שימוש נלעג וציני במושג שהוא כל עולמם של הציבור הדתי (שהוא גם כל עולמם של הציבור החילוני, הם רק אינם יודעים זאת (-:).
אגב, זוהי גם אחת הסיבות שהערך כל כך גרוע בעיניי: במקום להשקיע באיזה משחק מילים שנון, המחבר העדיף לעורר פרובוקציה. ע”ע http://www.dorbanot.com/?p=43204.
מה חבל שלא ניתן להציג בתגובה אינטרנטית את הנימה בה נאמרים הדברים. הנחתי שה – “(-:” שלי מספיק כדי להציג את דבריי כפארודיה על היחס המתנשא של דתיים מסוימים כלפי כלל הציבור החילוני.
קראו דורבנות בפייסבוק
קראו דורבנות בטוויטר
16 תגובות על ”יהויסט“
מאת איש
ערך מסוג מילה חדשה למילה קיימת, קצרה ומוצלחת יותר.
מאת Jab
יכול להיות מאוד פוגעני כלפי אנשים מאמינים…
מאת יהוה
גם המציאות מאוד פוגענית כלפי אנשים מאמינים…
מאת Diftong
ערך מעאפן ופוגעני. אבל ממש.
א”ש, למה לעזאזל אתה קיים?
מאת צפרגול
פוגעני שמוגעני, זה לא מה שהופך את הערך הזה לרע. מה שהופך אותו לרע זה ההגיה שלו, וזה שאחרי שתנסו אותו על לא-דורבניסט תקבלו מבט כזה של מה-לעזאזל-אמרת-עכשיו?
מאת Diftong
אז למה הערך הזה בכל זאת פוגעני? / דיפטונג
——————————————-
“לא תשא את שם ה’ אלקיך לשוא כי לא ינקה ה’ את אשר ישא את שמו לשוא”. פסוק זה הוא המקור לכך שאיננו מזכירים את שמו של ה’ אלא כינויים למעט במסגרת של תפילה/לימוד תורה. יתירה מזאת: גם אז אנו מזכירים רק שם אדנות, ולא קוראים את השם ככתיבתו.
אז מתי כן הוגים את שם הוויה ככתיבתו? אך ורק בבית המקדש. מספיק לקרוא את הקטע הבא (לקוח מתוך “סדר העבודה” בתפילת מוסף ביום הכיפורים) כדי להבין במה מדובר:
וְהַכּהֲנִים וְהָעָם הָעומְדִים בָּעֲזָרָה כְּשֶׁהָיוּ שׁומְעִים אֶת הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד וְהַנּורָא מְפרָשׁ יוצֵא מִפִּי כהֵן גָּדול בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה הָיוּ כּורְעִים וּמִשְׁתַּחֲוִים וְנופְלִים עַל פְּנֵיהֶם וְאומְרִים בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוד מַלְכוּתו לְעולָם וָעֶד:
לגבי כתיבת השם: ישנם סופרי סת”ם הנוהגים לטבול לפני כתיבת השם עפ”י הקבלה. כמו כן, שם שנכתב אסור למחקו.
אשר על כן: לקרוא לאדם דתי בכינוי המשלב מושג שהוא נמנע מלהזכיר אותו ונוהג בו כבוד וקדושה, ללא קשר לזלזול שבדבר, זה פוגעני. אתם רוצים לצחוק על כך שהדתיים מאמינים במעמד הר סיני? שהם מניחים תפילין? שהם כל היום עסוקים בשאלות הזויות על בשר וחלב? לא יפה, אבל בסדר. אבל כינוי כזה, אשר בעצם השימוש בו קיימת בעיה הלכתית לציבור רחב מאד, הוא פסול.
אסיים בציטוט מהמשנה במסכת סנהדרין, העוסקת בשאלה כיצד דנים את המגדף: (כל מי שהסצנה בתחילת “בריאן כוכב עליון” חקוקה אצלו עמוק מדי מתבקש לשים לב)
“המגדף אינו חייב עד שיפרש השם. א”ר יהושע בן קרחה: בכל יום דנין את העדים בכינוי “יכה יוסי את יוסי” נגמר הדין לא הורגין בכינוי אלא מוציאין כל אדם לחוץ, שואלין את הגדול שביניהן ואומר לו: אמור מה ששמעת בפירוש! והוא אומר והדיינין עומדין על רגליהן וקורעין ולא מאחין והשני אומר אף אני כמוהו והשלישי אומר אף אני כמוהו:”
פירוש: בשעה שדנים אדם הנאשם בגידוף, (קללה כלפי שמיא, עם כל מיני גדרים מסודרים) אין מזכירים את השם במהלך הדיונים כלל. מכיוון שאין דנים אדם למוות אלא על סמך עדות מפורטת, בשעת גזר הדין מצמצמים עד למינימום הנדרש את הנוכחים, ומצמצמים עד למינימום הנדרש – 1, את מספר הפעמים שיש לחזור על הקללה עם השם המפורש. גם אז הנוכחים קורעים את בגדיהם ואינם מאחים את הקרעים לעולם.
קצת לקבל פרופורציות במה מדובר, לפחות לחלק נכבד מהאוכלוסיה.
מאת Diftong
אה, כן. כמובן שהנני משתייך לציבור הדתי, ואפילו גדלתי יחד עם רב האתר.
מאת צפרגול
ועדיין, עם כל זה שהוא פוגעני (ואני מאמין לך שכאדם דתי אתה נפגע מזה), זה לא מה שהופך אותו לערך רע. באתר שבראש רשימת הערכים הטובים שלו מופיע דרך קבע הערך “ניאון נאצי”, מן הסתם מידת הפוגעניות של ערך איננה מדד לאיכותו.
מאת Diftong
שעה שחיברתי את החיבור דלעיל, ניסיתי למצוא מקבילה כלשהי שתבהיר את הנקודה. לא מצאתי. אחת המועמדות לתואר “המקבילה” הייתה המילה נאצי. ההבדל הוא, שעם כל הכאב, הצער והשנאה כלפי אותם מרצחים ארורים חסרי צלם אנוש, אין אדם בעולם אשר הזכרת המילה “נאצי”, בין בכתב בין בע”פ, מנוגדת לאמונתו. המילה מעלה אסוציאציות שליליות מאד, אפילו גורמת סיוטים לאנשים מסוימים, אבל הזכרת המילה כשלעצמה איננה אסורה.
זה לגבי המילה “נאצי”. ולגבי הערך:
הערך משתמש דווקא בתכונה השלילית של הנאצים – אכזריות – כדי לתאר תופעה עכשווית. אולי מישהו עלול להיפגע מאיזושהי משמעות נסתרת – השוואת יהודים ליתושים וכדו’. אבל זה כבר קצת רחוק.
הערך דלהלן, לעומת זאת, עושה שימוש נלעג וציני במושג שהוא כל עולמם של הציבור הדתי (שהוא גם כל עולמם של הציבור החילוני, הם רק אינם יודעים זאת (-:).
אגב, זוהי גם אחת הסיבות שהערך כל כך גרוע בעיניי: במקום להשקיע באיזה משחק מילים שנון, המחבר העדיף לעורר פרובוקציה. ע”ע http://www.dorbanot.com/?p=43204.
מאת צפרגול
אתה אל תגיד לי מהו כל עולמי, ואני לא אומר לך עם איזה חברים דמיוניים מותר לך לדבר, טוב?
מאת Diftong
מה חבל שלא ניתן להציג בתגובה אינטרנטית את הנימה בה נאמרים הדברים. הנחתי שה – “(-:” שלי מספיק כדי להציג את דבריי כפארודיה על היחס המתנשא של דתיים מסוימים כלפי כלל הציבור החילוני.
אני לא ארד לרמה של המתנשאים הללו.
מאת צפרגול
פספסתי את זה, טעות שלי.
מאת Diftong
Friends?
מאת ערס פואטי
נתפשר על יהווֶסְט – כינוי עדכני לאפוד+חושן ?
מאת צפרגול
diftong – כמובן.
ערס – LOL
מאת Diftong
ערס – האמת חייבת להיאמר: פוגעני אך משעשע.