מצויין, הכי טוב.

שיבוש של המילה הערבית מניח (Mnih, עם שווא ב-מ’ וחיריק ב-נ’) שפירושה: “בסדר”. את המניח (עם פתח) יש להגיד לפני תיאור האובייקט במשמעות של “X זה הכי טוב”.

– “אדון כהן? צר לנו, הניתוח השתבש והיינו צריכים לכרות לאשתך את הרגל.”
– “מניח לכרות את הרגל, ככה נקבל תו חניה לנכים!”

– “השגתי היום דייט!”
– “מניח!”

“זה סושי מניח!”

נתרם ע”י עודד פוירשטיין.