קראו דורבנות בפייסבוק
קראו דורבנות בטוויטר
דימוי לפראייר שמשלם כסף לחינם.
בדומה לחיילים שנוסעים במונית במקום לנסוע בחינם בתחבורה הציבורית.
– “קנינו עכשיו פלזמה בבזאר הפלזמות. עלה רק 10,000 ש”ח.”
– “יצאתם חיילים על מונית. בשוק הטלוויזיות והמסכים זה בחצי מחיר.”– “לקחתי את כל הילדים לקטיף מנדרינות בפסטיבל ‘רינה מנדרינה’. היה מדהים.”
– “ושילמת כרטיס מלא?”
– “נראה לך שאני חיילת על מונית? גבי קיבל כרטיסים מהעבודה.”
מקור: דורון מלצר.
נתרם ע”י: דורון מלצר.
16 תגובות על ”חיילים על מונית“
מאת Rill
וההמשך:
משומה מְשַׁחְרֵר רַק הַמָּוֶת.
מאת שרולי גנור
אצלנו בפלמ”ח אם כיתת חיילים עלתה על מונית, הם היו שרים:
“אנו כיתה על מונית…”
מאת אמו פיליפס
שרולי, ותודה ל- Zoo ארץ Zoo
מאת קופי פייטר
אני ממש לא בטוח שזו הדוגמה הנכונה לפראייריות.
הרי חייל שבוחר במונית מודע לאופציות החינמיות, אך מעדיף את הנוחות והמהירות של המונית על פני הדוחק של האוטובוס והרכבת. אולי זה מתאים לחייל מפונק אך לא בהכרח פראייר.
מאת שרולי גנור
מה? עד שיצאה לי תגובה הסטורית בסגנון שושנה דמארי,
זה כבר היה בזו ארץ זו?
שוב פעם?
רבותי, ההסטוריה חוזרת – אני ממוכזב.
מאת אמו פיליפס
שרולי, היה שם מכל טוב.
– על נערות בבל
– יגעת ומצצת – תאמין
– עבד עליו הקלח
– מושה דיין
– מלכיאל זוארץ – האיש ופועלו (פועל קטן שעומד לצידו)
(נעמי איפה את?)
זה מהזכרון. ספר משנת 1975. ריספקט!
מאת פזמון, סיום מסלול 1965
יעל שיר לכיתה על-מונית,
שניווטה בין אבני הגזית
מאת יובל
אמו, אל תשכח את “המתחיל במצווה – אומרים לו גמור בחוץ”
מאת אסף שגיא
ממוכזב תפס. אני מרוצה =)
מאת שרולי גנור
אמו, יש לי את זו ארץ זו אבל הוא קבור שנים רבות במחסן תחת שכבות של מאובנים ולוחות טקטוניים, ומאז לא יצא לי לקרוא אותו.
עכשיו עשית לי חשק, אבל אם אתחיל לחפור במחסן יופיע הרב ליצמן ויתחיל לחפש עצמות עתיקות של יהודים…
מאת יענקל'ה איש יהופיץ
– יש הקונה עולמו בשעה אחת, ויש הקונה עולמו בשעה אחת וחמישה.
– המלבין פני חברו. ברבים: המלבינים פני חבריהם.
– משולים החיים לביצה קשה: צהוב בפנים, לבן בחוץ.
– הגידו כן לציפור
מאת רני אסנת
אני זוכר את: הרבעה הרבעה על הג’יפ הדוהר
מאת דורי
נשמע שהיה ממש כיף בשנות השבעים. חבל שפספסתי את זה.
מאת שרולי גנור
זה היה כיף רק רטרואקטיבית.
זה ברור, או שאתה רוצה רטרו-תכתיב?
(רק תחשוב כמה מלחמות היו אז, ויותר גרוע – התסרוקות והבגדים המזעזעים…).
מאת דורי
מלחמות גם ככה יש פה פעם בעשור. ובקשר לאופנה, טוב, תמיד קינאתי בסתר ליבי בלוק של צביקה פיק.
מאת יענקל'ה איש יהופיץ
דורי, גם נוכחותי הייתה דלילה בשנות השבעים. נתוודעתי אל הספר בערך עשרים שנה לאחר כתיבתו. הוא משעשע מאוד גם היום.