שופינג.
המונח לקוח באופן פיקטיבי מהתנ”ך:
וַיִּנְהַג אֶת-כָּל-מִקְנֵהוּ וְאֶת-כָּל-רְכֻשׁוֹ אֲשֶׁר רָכָשׁ מִקְנֵה קִנְיָנוֹ אֲשֶׁר רָכַשׁ (בראשית ל”א י”ח)
הָאָרֶץ אֲשֶׁר הִכָּה יְהֹוָה לִפְנֵי עֲדַת יִשְׂרָאֵל אֶרֶץ מִקְנֶה הִוא וְלַעֲבָדֶיךָ מִקְנֶה (במדבר ל”ב ד’)
רַק נְשֵׁיכֶם וְטַפְּכֶם וּמִקְנֵכֶם יָדַעְתִּי כִּי-מִקְנֶה רַב לָכֶם יֵשְׁבוּ בְּעָרֵיכֶם אֲשֶׁר נָתַתִּי לָכֶם (דברים ג’ י”ט)
– “מותק, אני זז לעבודה.”
– “חכי לי, אני אצא איתך. אני יוצאת למקנה עם זהבית.”
נתרם ע”י: אינג’ יחיאל צבאות.
12 תגובות על ”מִקְנֶה“
מאת Rןךך
מִקְנֵה בָקָר וַעֲבֻדָּה רַבָּה = סטקיה מצליחה
מאת יובל
אני בעד.
מאת דורי
“המונח לקוח באופן פיקטיבי מהתנ’ך”?! למה להסתבך? מה רע בלכתוב:
“בהשאלה מהמילה המקראית מקנה שפירושה צאן ובקר.”
אבל חוצמזה, משי’א.
מאת R.G
כי זה לא אותו הדבר, דורי. לקוח פיקטיבית מהתנ”ך כי אפשר לפרשן את זה באותו מובן כפי המופיע במקורות. אם זה בהשאלה מהמלה שפירושה צאן ובקר – כל התכלית אובדת.
מאת R.G
* חומש.
מאת מילהאוס
רעיון נחמד אבל הדורבניסט א”ש חשב על זה קודם (אבן שושן כן?)
לפי המילון למילה מקנה יש שני פירושים 1) שם כולל לצאן ובקר 2) קניה וקניין.
בקיצור, כברמילה.
מאת מילהאוס
אז כשאברהם אמר לשרה תאספי את המקנה ותכיני לי כוס קפה והיא אמרה לו זיבי יש סייל מטורף בנינוה אני יוצאת למקנה עם רבקה. הכל היה בעברית תנכית תקנית לחלוטין.
מאת Diftong
למעט העובדה ששרה מעולם לא פגשה את רבקה.
“ויבאה יצחק האהלה שרה אמו ויקח את רבקה ותהי לו לאשה ויאהבה וינחם יצחק אחרי אמו” (בראשית כ”ד, ס”ז – לא בדקתי)
מאת R.G
אני עלול לצאת בוק אם כשאמרת “הדורביניסט א’ש חשב על זה קודם” באמת התכוונת לזה כך (ששרבוב המלה “קניה” למשמעות השניה היא בבחינת חופש היצירה שלו).
אחרת,
א. עם כל הכבוד ל”כברמילה”, אף אחד לא משתמש או השתמש במלה “מקנה” בכוונה לתאר “שופינג” (מתוך מחשבה שזה שימוש נאמן במשמעותה המקורית).
ב. נראה שהמלה “קניה” למשמעות השניה היא לא יותר מסינונימית למלה “קניין” (במקורות המובן הוא תמיד קניין, ולא “קניה” במובן אליו התכוונּו).
מאת מילהאוס
R.G, הכוונה היתה לזה שהמילה כבר מופיעה במילון אבן שושן בדיוק באותו הפירוש. אמנם אף אחד לא משתמש בזה בכוונה לתאר קניות, אבל זה נכון לעוד עשרות מילים במילון.
מאת R.G
אז ראה ב’.
מאת YechielTsvaot
דורי,
אני מוכרח לציין שההערה “המונח לקוח” וגו’ נתווספה לה באופן עצמוני להגדרה, ולא עבדך הנאמן שמה שם. את פסוקי התנ”ך הבאתי “קומנדו”, יעני בלי מילות הסבר. גם את “עינטיז” שבוש שבשו לי העורכים, חזור ושבּוֹש. את זהבית, למותר לציין, איני מכיר.
בכל מקרה, עמך הסליחה(?).
אינג’.
נ.ב.
פתאום קם אדם בבוקר ומרגיש שהוא עם, ומתחיל ללכת, ויוצא למקנה, ונעשה אמריקה.