קראו דורבנות בפייסבוק
קראו דורבנות בטוויטר
מגוון רחב של חגים, אותם מציינים, המשרתים בצה”ל שאינם בני דת משה וישראל, ובעטיים נעדרים אלה לזמן זה או אחר מן העבודה הצבאית השוטפת.
מקור הביטוי, ככל הנראה, בתחושות קיפוח, אשר חשים החיילים בנוגע לאתנחתא לה זוכים חבריהם הגויים בעבור חג שאין היהודים יודעים על שום מה הוא נחוג.
– “תגיד, ראית את שאריף? אני מחפש אותו בנרות מהבוקר.”
– “נדמה לי שהוא אמר שהערב יש להם חג.”
– “איזה חג?”
– “אינני יודע. איזה חג היה זה פעם קודמת שהוא יצא עם רדת ערב? עיד אל-אפטר? השבוע אולי מציינים הם את עיד אל-נצנץ…”
נתרם ע”י יפתח.
10 תגובות על ”עיד אל-אפטר“
מאת עודד פוירשטיין
אצלנו קוראים לזה “חג הנביא שועיב”, אבל בגלל שחג הנביא שועיב הוא חג אמיתי, אני חושב שהמילה שלך יותר טובה P:
מאת יפתח
יש פה כמובן קריצה לחג שבירת הצום – עיד אל-פיטר. אגב, חגים ארוכים במיוחד מכונים לפעמים עיד אל-רגילה
מאת A guy to the matter
חזק. מהכותרת חשבתי שמדובר בחג-האושר הפורץ ספונטנית כל אימת שמתבסר חייל על אפטר לא-צפוי או שהוא נזכר בקרבתו של אחד ידוע מראש :]
מאת Little Bobby Tables
אני מכיר את “עיד אל-פייטר” (fighter), שזה ההזדמנות של דרוזים שמשרתים בקרבי לצאת סוף-סוף הביתה.
מאת טרמפיסט
המקבילה הביניש”ית ידועה כ-“צום ירמיה” שלא היה ולא נברא
מאת maya567
אהבתי יותר את עיד אל נצנץ :-D
מאת אורי
עיד אל חרטא? מישהו?
מאת ערס פואטי
אפשר גם
“עיד אל-פיטלר”
לציון יום הזכרון לשואה ולגבורה.
מאת א
הביטוי אכן ותיק ומוכר גם תואמו “עיד אל -נצנץ”
אשר לא עושה ממשחק מילים על חג שבירת הקורבן אלא עם הנצנץ קטן הראש.
מאת בן
לקסיקון צבאי שקראתי פעם נותן את המקבילה העברית כ”צום זכריה”.