קראו דורבנות בפייסבוק
קראו דורבנות בטוויטר
(הצבעות: 78)חבר כנסת ערבי המשתמש בדמוקרטיה הישראלית כדי לפעול נגד האינטרסים של מדינת ועם ישראל.
“איזה גמל טרויאני העזמי בשארה הזה. הוא נסע להיפגש עם החיזבאללה והגן על עצמו באמצעות חסינותו כחבר כנסת.”
נתרם ע”י: ronenmagid.
נושכים את השפה
נושכים את השפה
חבר כנסת ערבי המשתמש בדמוקרטיה הישראלית כדי לפעול נגד האינטרסים של מדינת ועם ישראל.
“איזה גמל טרויאני העזמי בשארה הזה. הוא נסע להיפגש עם החיזבאללה והגן על עצמו באמצעות חסינותו כחבר כנסת.”
נתרם ע”י: ronenmagid.
26 תגובות על ”גמל טרויאני“
מאת חנן
אולי לא נכניס פוליטיקה?
אתה הרי מבין שהערך הזה מבטא תפיסה פוליטית מאד מובחנת, ושיש רבים שחולקים עליך, נכון?
עד כמה שאני מבין, ערכים פה משתדלים שלא לגעת בנושאים הרגישים הללו.
מאת דורי
רונן, מצטער להרוס לך, אבל גם ערבים רוכבים על סוסים.
מאת שרולי גנור
היועץ הפנסיוני שיכנע אותי לחסוך בתוכנית שמאז רק הפסידה כסף.
זוהי קופת גמל טרויאנית?
מאת אישהו
חנן צודק במאה אחוז. ה”ערך” הזה מקומו לא כאן. בואו נקווה שהיתה כאן טעות עריכה וטעות בעצם הפרסום שלו כדורבנה.
מאת יובל
אישהו, מצחיק שאתה שם את המילה “ערך” במרכאות, כשמבחינה לשונית בערך 80% מהערכים פה הם כאלה (כלומר משחקי מילים, סרי-טעם או לא, שאין להם שום כוונה או יכולת להיכנס לשפה). מערב שמחה בשמחה.
מאת פוטין
אני חשבת בממשלה ישראל ב 100 אחוז יש גמל ממולדאבה
מאת חווה
אז זהו, חנן ,שאתה לא מבין נכון.
אולי לא שמת לב, אבל פוליטיקלי קורקט לא ממש גר באתר הזה, ולמרות שיש מי שייפגע פה ושם ממה שאנשים כאן כותבים אז זה לא ממש מזיז את הביצית לאף אחת, ואין לשמאל או לימין זכויות יתר.
מה שחשוב זה המשחק מילים והרעיון, ואם לא מוצא חן באוזניך אז לך תישן על האף.
מאת אסף כהן
חווה לזה אני קורא מילים כדורבנות :)
מאת חנן
לחווה המעצבנת.
א. נעמה לי עד מאד הנימה שלך, כמובן. גם את מוזמנת בחום ללכת ולשבת על איברים מאיברים שונים.
ב. לגופו של עניין. אינני מבקש פוליקלי קורקט, וזהו איננו סגנוני ברשת או בכל תחום אחר.
ערכים רבים המבוססים על סטיגמות וגזענות דקיקה דווקא מצחיקים אותי מאד. כולל כאלה על חשבוני.
בערך הזה, עם זאת, יש הדגשה (ולדעתי בכוונה) של תפיסה פוליטית קונקרטית, אשר שנויה במחלוקת.
אני, למשל, חושב שמתנחלים המשתמשים בחוקי הדמוקרטיה הישראלית כדי לממש תפיסות משיחיות אנטי-דמוקרטיות הם אלה החותרים תחת המדינה ומביאים לחורבנה, ולפיכך מהווים סוס טרויאני ליהדות בכלל ולישראל בפרט.
את רוצה שנתחיל להעלות ערכים כאלה? אני את דיוניי הפוליטיים שומר למסגרות אחרות, ואת דורבנות משתדל להשאיר ניטרלי.
מאת איש
בחיי, תחזיקו אותי. שמישהו יחזיק אותי. אף אחד לא מתנדב??
מאת geves
חנן, לא אהבתי את ה”שנויה במחלוקת” (בטח כי זה לא נכון סטטיסטית). אבל גם אם יש כאן משהו שנוי במחלוקת מותר לאלו שחולקים עליך להעלות את דעתם, יש מן קטע כזה, קוראים לו “חופש הביטוי”. הדבר הזה שאתם נלחמים עליו בימים אלו ממש. הערך הזה עלה והוא טוב ומעניין ודווקא בגלל ההתנגדות שלך הוא יקבל חמישיה. הייתי רוצה לראות ערך שמאלני שעולה כאן ותצא עליו באותה צורה, אבל אני יודעת שזה לא יקרה כי חופש ביטוי זה כנראה כרק לצד אחד.
(נ.ב – תעשה טובה, אל תדבר בשם היהדות, אין לך בעלות עליה כמו שלאף אחד אין).
בוקר משובח.
מאת חנן
גבס.
אינני יודע מי מביננו צודק סטטיסטית.
אינני מתיימר להיות בעל ליהדות, רק הבעתי את דעותי כדי להדגיש את הדעות העומדות ברקע הערך העומד לדיון.
לגבי חופש הביטוי – כמו שאמרתי, יש במה ומסגרת לכל דבר. בחיים לא תשמע אותי משתיק דעות במסגרת דיון פוליטי. אבל חוזר לשאלתי – רוצים שנתחיל להכניס פוליטיקה לדורבנות?
מאת עופר
בתור נציג הדורות הקודמים לעניינים חוסר טאקט ו/או התחשבות במיעוטים כאלה ואחרים, ברצוני לומר כמה דברים:
1. בום פאטימה’לה. (www.dorbanot.com/6180)
2. הגזענות הנוראית שהתגובות לערך זה מעלות אינה ברורה לי. האם הערבים אינם בני אדם (תזכורת לעצמי: לברר)? האם מי שמבקש להדיר את הערבים מכל החוויה הדורבנית הוא הנאור או הגזען? האם אם-16 אינו עובד על אותו רעיון רק מהכיוון השני (לא הטקסט אלא הסאבטקסט)? לסיכום הנקודה הזו: גם לערבים יש את הזכות הבסיסית להפגע מדי פעם מדורבנה כזו או אחרת, ואוי למי שירים ידו על הזכות הזו!
3. כמו שנאמר לא פעם: למי שלא טוב כאן שילך. הא”ש הגדול הוא עדיין בעל הבית (למרות שהוא יצר כאן משהו שהוא כבר יותר גדול וחזק מכל מה שהוא תכנן, או שלא) ואם הוחלט לפרסם את הערך הזה יש לכבד את ההחלטה, כמו שיש לכבד את ההחלטות השגויות לדעתי שלא לפרסם את כל הערכים שאי פעם הצעתי. החלטות שמונעות מפאשיזם עריכתי וסתימת פיות שיטתית.
ובבניין ציון ניוחם.
מאת אישהו
חנן, אתה מוציא לי את המלים מהפה (חוץ מההקנטה כלפי חווה).
דורי, המלה “ערך” באה בכוונה במרכאות כי אותו “ערך” איננו ערך בכלל ולא כזה שמקובל כאן.
אני מפנה את תשומת לבך לרמתן של חלק מהתגובות. לא יעבור זמן רב עד שיידמו לטוקבקים של כתבות פוליטיות ב- Y-NET למשל.
מאת Diftong
חנן, מה קבעת עם יוסי? (ביילין)
מה כאן בדיוק “תפיסה פוליטית מובחנת”? שעזמי בשארה פושע? (קשה לקרוא לו “בוגד”, כי הוא לא היה נאמן למדינה מלכתחילה) שח”כ הערבים (לא כולם) מנסים לקעקע את מדינת ישראל ולהשחיר את פניה בפני הקהילה הבינלאומית בכל דרך? שהם עושים כל מאמץ אפשרי לפגוע בבטחון המדינה תוך שיתוף פעולה עם הגרועים שבאויבינו? שהם אינם רוצים בקיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית?
אפשר להתווכח אם הם אכן רוצים להשמיד אותנו פיזית או לא. אבל כדי להתכחש לאבחנות הראשונות שהצגתי צריך לעשות מאמץ עילאי להתעלם מהמציאות.
ואם כבר הזכרת מתנחלים אשר לתפיסתך מנסים לרתום את הממשל לקידום אג’נדה משיחית, הייתי מציע לזה את הערך חמור טרויאני. (ע”ש החמור הלבן)
באופן כללי, השמאל אינו בעל הבית על הפוליטיקלי קורקט.
מאת חנן
באמת שלא התכוונתי לפתוח את הדיון הפוליטי עצמו, אבל כנראה שלא הערכתי נכון את הפערים בתפיסת מה נחשב פוליטי…
דיפתונג, אינני מאוהדיו של עזמי בשארה, חלילה. וגם על כללי המשחק של חברי הכנסת הערבים יש לי ביקורת רבה. אבל מכל חברי הכנסת, יש בצד השני של המפה הפוליטית רבים ש’משתמשים בדמוקרטיה הישראלית כדי לפעול נגד האינטרסים של מדינת ועם ישראל’, כמו שנוסח בערך עצמו.השאלה הגדולה היא מהם האינטרסים של מדינת ועם ישראל בסיטואציה הנוכחית. נכון? האם זו לא סוגיה פוליטית מובחנת?
אינני בא לשכנע כאן איש בצדקתי הפוליטית, כאמור.
ככל הזכור לי (שוב, יכול להיות שזכור לי לא נכון) מקובל כאן בדורבנות להימנע מסוגיות קונקרטיות.
לצורך העניין, כיצד הייתם מתייחסים לערכים כמו ‘מתנחבל’ (הנדוש), ‘ערפדוס’ (ח”כ מש”ס העושק את המדינה על ידי סחטנות פוליטית), ‘נוער הגרורות’ (אין צורך בהסבר), ‘כימותרפיה’ (פינוי מאחזים) וכד’. האם הייתם זורמים באותה מידה?
מאת Diftong
חנן, אני מסכים איתך שהאינטרסים של המדינה אכן שנויים במחלוקת (בה אני צודק, כמובן :)), אבל לגבי האינטרס הבסיסי של המשך קיומה אני חושב שאין חולק. הייתי מרשה לעצמי גם לומר שגם האינטרס להמשיך להתקיים כמדינה יהודית נמצא (או אמור להימצא) בלב הקונצנזוס, ולו בשל הגדרתה של מדינת ישראל הן במגילת העצמאות והן ע”י האו”ם [שמום] כמדינה יהודית.
לגבי שאלתך: “מתנחבל” שגור בפי, “ערפדוס” קצת צורם, והשניים האחרים מזעזעים.
לגבי ההשוואה לערך הנוכחי, אולי אולי אולי ערפדוס קשור איכשהו. כל השאר הן הכללות גסות ובזויות.
מאת Diftong
לאחר הרהור קצר, אני חושב שאני יכול להגדיר את ההבדל בין הדוגמאות שלך שזעזעו אותי לאלו שלא:
ערפדוס, גמל טרויאני ואולי גם מתנחבל (שמטריד אותי פחות כי הוא כבר הפך לפרודיה על עצמו, ואני מכיר מתנחלים שמגדירים את עצמם ככאלו בסרקזם) מתארים ביקורת (נוקבת) על מעשיהם של אנשים או של קבוצות. השניים האחרים פוסלים אנשים באופן גורף ללא קשר למעשיהם. קצת מזכיר את חוקי נירנברג.
מאת Assaft
חנן, לעניות דעתי אתה טועה כאן, והעיקר (כמו שחווה העירה בחוסר עידון מסויים) הוא הביטוי.
כמי שהעלה שני ערכים פוליטיים והפוכים זה לזה פשוט כי משחק המילים עשה לי נעים אני חושב שזה לגמרי לגיטימי.
לשאחלת מה היה קורה לו היית מעלה ערך שמאלני – התשובה היא פשוטה: הוא יקבל ציונים לפי ערכו כערך ואתה וודאי מוזמן להעלותו אם אתה חושב שהוא עומד בסטנדרטים.
האם כל כותב ערך צריך להתחיל לחפש את האיזון הקדוש כשהוא כותב? בעיני לא.
ועכשיו, לשאלחך האחרונה, הערכים שהעלית בנושא:
מתנחבל – נדוש.
ערפדוס – הלחם לא משהו, היה מקבל 2-3 כוכבים על הרעיון.
נוער הגרורות – שוב, רעיון חמוד אבל הביצוע לא משהו.
כימוטרפיה: לא משחק מילים, לא שווה העלאה.
(רעיון לערך: חמו-תרפיה, טיפול במכות ע”י בחור עצבני בשם חמו במי שעצבן אותו?)
מאת צפרגול
חנן, בתור אתר ששנים התהדר בערך “ניאון נאצי” כערך המוביל בטבלת הפופולאיות, לדורבנות יש לא רק את הזכות אלא גם את החובה המוסרית להנציח כל גחמה גזענית שהיא תחדיש לשוני סביר (ויש שיאמרו גם סתם סלנג, ואפילו סלנג מקומי [ע”ע משה”א]).
אישית אני חושב שגמל טרויאני הוא דורבן משובח במיוחד ובעיקר בגלל המחלוקת שהוא מייצר.
אתה מוזמן לשזוף את עיניך במחלוקות שנוצרו במהלך פעילות האתר על ערכים כמו “ניאון נאצי”, “יהויסט” וכן, “מתנחבל” הישן והטוב גם נמצא באתר. (את “ערפדוס” לא מצאתי, אבל הוא בהחלט דורבן פוטנציטאלי עם הבטחה לציון גבוה מ 2). לעזאזל, יש כאן אפילו את “פישוקית” (שהוא אחד הדיונים המרתקים ביותר מבחינה מוסרית שיצא לי להיות שותף לו כאן באתר) – ואני אפילו לא מתחיל לדבר על כל הערכים האלו שמקפיצים את איש מהמאורה כדי לזרוק איזה קללה.
בשורה התחתונה, חנן, חווה צדקה במליון אחוז לגבי מהות ואופי האתר.
מאת חבובית
הדיון חשוב (אולי) אבל חשוב יותר שהערך טוב – הוא לא רק משחק מילים, אלא משחק בסמלים. לדעתי, אפשר להרחיב את משמעותו ל’ערבי שמרמה בעורמה את יריבו’ ולהחיל אותו גם על יחסי מסחר, יחסי שכנות, וכדומה. הוא גם לא צריך להיות מוגבל לערבי ישראלי דווקא.
מאת דורי
אם מותר שניה לעצור את הדיון הפוליטי המרתק שנוצר פה (נגיד), אני מבקש לשוב ולזעוק שגזענות או לא, הדורבנה הזו היא לא דורבנה טובה. ואני אסביר.
אני מתאר לעצמי שכך חשב לעצמו הוגה הביטוי:
“עצמי, תשמע. סוס טרויאני הוא ביטוי שמשמעו דבר הנראה תמים אך למעשה מסב נזק, ומתגלה מאוחר מדי, לאחר שהנזק נגרם[1], או כל טריק או אסטרטגיה הגורמת למטרה להזמין אויב לתוך מתחם מוגן היטב[2]. אני רוצה למצוא ביטוי מקביל שידבר על ערבים. הממ… מה מאפיין ערבים…? גמל! כן! אז נהפוך את זה לגמל טרויאני! ומיהו הגמל הטרויאני? הרי זה חבר הכנסת הערבי המשתמש בדמוקרטיה הישראלית כדי להרוס את אותה דמוקרטיה בה הוא חבר! נפלא, טפיחה על השכם וכו'”
ויש לי עם זה שתי בעיות. הראשונה היא שהסוס הוא מאפיין ערבי שאינו נופל (ואולי אף עולה) מהגמל. כך שלהחלפת הגמל בסוס אין צידוק.
השניה היא שההגדרה החדשה לוקחת יותר מדי חופש בשינוי ההגדרה הישנה. אדם ששייך ופועל מתוך המערכת כדי להרוס אותה הוא לא שום חיה טרויאנית. אם הדורבנה הייתה מתבססת למשל על הפסוק “מהרסיך ומחריביך ממך יצאו” זה היה מתאים (למרות שהמשמעות המקורית של הפסוק היא הפוכה, אבל זו לא הנקודה). כמו שהיא עכשיו היא לדעתי מאולצת.
וזה מה שאני חושב בעניין הזה. תמשיכו לריב.
[1] ראה ויקיפדיה העברית
[2] ראה ויקיפדיה האנגלית
מאת ערסימֶדֶס
Trojan camel
http://3.bp.blogspot.com/_GzrzcElky8w/TGg0QQb_-pI/AAAAAAAAEX8/Ex57jUjW4TA/s1600/Beware+The+Trojan+Camel.png
מאת רונן מגיד
רבותי, מקורו של הערך הזה הוא 80% משחק מילים, 20% פוליטיקה אישית. נא לראות את הערך הזה בפריזמה הנ”ל.
מאת שרולי גנור
דורי, רציתי להגיד למגיד בדיוק את זה אבל לא היה לי כוח לכתוב מסה כה ארוכה. עשית את מלאכתי ועכשיו אני מרגיש צדיק.
מאת יענקל'ה איש יהופיץ
אני מסכים מלוא הנימה, אין כל ספק כי מקומם של מעין אלה לא יכירם כאן, בייחוד כאשר המדובר במקום שמתפישות עולמו ומתכונותיו שהוזכרו בולטת המדוברת על מאפייניה בתחום תרבות הדיון, אשר על כן בשם עקרון חופש הביטוי ומתוך שלא לשמה עלינו לפעול ללא היסוס והיגמל ללא כל קשר לכוונה המקורית שנרמזה או לא נרמזה קודם לכן, כמובן בכפוף לשיקול דעתו של בית המשפט דנא על מגבלות שיקוליו, וחושבני כי הדברים ברורים.