עיר או שכונה בישראל שבהם הרוב הוא חרדי או דתי וכופה מתוך תחושת גַּבְהוּת את רצונותיו על האוכלוסיה שאינה חרדית או דתית.

משחק מילים על משקל “מָקוֹם שְׁכוּחַ אֵל”.

– “אז חשבתי, כדי לחסוך עלויות, לעבור לבית-שמש.”
– “מעולה! זה גם יחסוך לךְ בהוצאות ביגוד.”
– “מה? למה?!”
– “השתגעת? במקום זחוח האל הזה? אין לך מה להסתובב שם בלי שק שחור. אין יותר זארה! מקסימום “מחסני בְּרָרָה”! או זה, או חשבון ענק על ניקוי כימי של כתמי רוק.”

נתרם ע”י: כפיר מי-בר.
מקור: רביב הלוי.