אבן קטנה שמניחים על קבר לפני העזיבה.
משחק מילים על הביטוי “אבן הפינה”. וכך הנחת אבן פינה מסמלת התחלה והנחת אבן קינה מסמלת סוף עם תקווה ואמונה לתחיית המתים.
– “תגיד, היית בהלוויה אתמול?”
– “כן, היו שם אלפי אנשים. היה מדהים איך בסוף כולם נוברים בחול ומחפשים אבנים להניח על הקבר.”
– “מזל שכמה ימים לפני כן היה שם טקס הנחת אבן הפינה למשרדי חברה קדישא החדשים והיו שם אבני חצץ שאפשר להניח על הקבר כאבן קינה.”
– “טוב, עכשו המנוח ינוח על משכבו בשלום, וכשרוחו תצא לשוח, יראה את אבני הקינה וידע שאצל כולנו בלב עוד שמורה לו פינה.”
נתרם ע”י: נחום בודין.
מקור: נחום בודין.
4 תגובות על ”אבן הקינה“
מאת שפרה צח
מסתכלת ימינה ושמאלה. נו, אין לאף אחד איזו מילה טובה להגיד על המנוח?
אין ברירה, אז אני אגיד: הוא בסדר כזה, לפי הכללים והכל, ואפילו עם הסבר ודוגמאות מושקעות.
אבל אפעס, יוצא מאולץ-משהו. אולי בגלל שאין באמת טקס של קינה בלוויות ובאזכרות. אולי בגלל ש”אבן פינה” הולך רק ביחיד ולא ברבים.
מצד שני, באמת צריך למצוא כבר שם לאבנים האלו שאתה מחפש נואשות ליד הקבר, וכל מה שאתה מצליח למצוא זה רגבי עפר מתפוררים או שברי מלט מהקבר הטרי שבדיוק יצקו על יד (בלי להזכיר את האפשרויות הגרועות יותר).
מאת נחום בודין
תודה שפרה :-)
אכן שמתי לעצמי גם מטרה לחרוג מהדפוס האסוציאטיבי, בו בד”כ נולדים (אצלי) הדורבנות, ולחפש “ולהמציא” מילים ושמות לדברים שבאמת חסרי שם, כמו למשל האבן הקטנה הזאת.
מעבר לכך שאולי אתרום דבר מה צנוע לשפה העברית, אני גם מוצא בכך משימה מחשבתית קשה ומאתגרת יותר.
מאת שפרה צח
לאבן בודדת גם לי את פתרון. אבל אם עורמים כמה מהן לגל אבנים, מקבלים ז”ל-גל.
מאת עידן עמית
זה יפה.
אפשר גם חצצבה.