קראו דורבנות בפייסבוק
קראו דורבנות בטוויטר
מגלומניה.
ההיפך מקטנוניות: הקטנוני נתפס לקטנות בעוד שהגדלולי עושה כל דבר בצורה מוגדלת ומופרזת, כשהוא בטוח שאין כמותו בכל העולם.
– “שמעת על היציאה הגדלולית האחרונה של דני להב? יום הולדת לכלבה שלו פאני הב-הב, עם אלף אורחים ובונזו בטעם קוויאר!”
– |זה עוד כלום לעומת הגדלוליות של אשת הבכיר, שדורשת שיקראו לה ‘הגברת הראשונה’.”
נתרם ע”י: שפרה צח.
מקור: שפרה צח.
12 תגובות על ”גַּדְלוּלִיוּת“
מאת איש
רעיון מעניין.
מאת איש
ואם כבר בקטנוניות עסקינן… נראה לי שיש כאן בלבול. המילה המוצעת, “גדלוליות”, כלל אינה על אותה סקאלה של “קטנוניות”. קטנוניות אינה מתארת אדם הנחבא אל הכלים או המודע למגבלותיו. אין ב”קטנוניות” משום תפיסת העצמי אלא תיאור של התנהגות מסוימת. לכן, שימוש באותו משקל עלול ליצור בלבול מסוים.
מאת נחום בודין
יפה.
הנה, אבל, זווית ראיה שונה.
ההפך מרוע, שזה שלילי, זה טוּב, שזה חיובי.
אז אם קטנוניות זה שלילי, וגדלוליות היא ההפך מקטנוניות, אז גדלוליות צריכה להיות משהו חיובי.
לכן, ע”פ תפיסה זו ובהקשר לכך, קטנוניות יכולה להחליף הביטוי “ראש קטן”, וגדלוליות יכולה להחליף הביטוי “ראש גדול”, עם או בלי קשר.
מאת שפרה צח
איש – זו אכן קטנוניות.
מבחינת המשמעות, קטנוני – כמו גם אפלולי, נכלולי, עגמומי, סהרורי – זו צורה של תכונה שנקשר בה אספקט שלילי, ולא משנה מה מהותה.
מבחינה לשונית, מדובר על צורת “קטלולי” המוחלת על שמות עצם (סהר) או שמות תואר (אפל, עגום).
אם תבדוק את “גדלולי” לפי שני הפרמטרים האלה, תראה שהיא עומדת בהם, ובגדול.
מאת הוקי
זאת מילה נורא חמודה. אבל שפרה, בבקשה תסבירי לי שוב למה גדלוליות שווה למגלומניה. כלומר, מה עניין האהבה העצמית המופרזת לנגטיב של הקטנוניות. האם לא נכון יותר הפירוש שאומר, הפך הקטנוניות במובנה השגור, יעני מי שלא מדקדק בכלל בפרטים הקטנים (כמו הקטנוני), וחשובים לו הפרטים הגדולים, הכלל ולא הפרט. כלומר לסיים את ההגדרה בפסיק.
זה לא ראש גדול ולא מגלומניה, רק משיכה מוגזמת לגודל ולמסגרת, ואולי עיוורון מסויים לפרטים הקטנים.
וזאת התגובה החמישית ואף אחד עדיין לא אמר פדופיל. סליחה, התפלק
מאת איש
אני מבין את מה שאת אומרת, ועדיין, יש משהו במילים שבדוגמאות משום הקטנה או הפנמה (מהמילה פנימה). גדלולי, לעומת זאת, אמורה להביע שגעון גדלות, אבל נשמעת כמו משהו קטן, נסתר ונחבא. ואולי זה רק אני.
מאת ערסימֶדֶס
מריה מַגדוֹלינה
מאת zomri
די מזכיר לי את הציטוט הנשכח:
“A noble spirit embiggens the smallest man”
…
מאת איש
שפרה נדמה כשהתחילו השאלות הקשות? אנה הלכת?
מאת שפרה צח
לא הלכתי ולא נדמתי. אני רק מרגישה לפעמים שאני קצת חוזרת על עצמי בכל הקשור לפלא של משקלים בעברית. אבל היות ושאלת, אז:
הפלא של משקלים בעברית הוא שהמשמעות המובנית שלהם מאפשרת לשומע לזהות את המשמעות של מילים לא מוכרות או ליצור מילים חדשות על בסיס אותו משקל.
כך, משקל קטלולי, כפי שהסברתי, לוקח שם עצם או שם תואר נייטרלי, ומעניק לו משמעות שלילית . שמן – שמנוני, יבש – יבשושי, אפור – אפרורי, סהר – סהרורי וכן הלאה.
(לא מדובר על לשון הקטנה, כפי שחשבת, ובודאי שלא על תכונה חיובית, כפי שהציע נחום). לכן, אם תחיל את המשקל על שם התואר “גדול” תקבל תכונה שלילית הקשורה לגודל, ומה יותר מתאים מאשר מגלומניה. (אולי מקור אי ההבנה היה בכך שהגדרתי את הערך כ”היפך לקטנוני”)
הנה תרגיל: קח שם עצם – למשל גשם, והחל עליו את המשקל. אפילו בלי שהכרת קודם את המילה “גשמומי”, אתה מייד מרגיש שמדובר על יום קודר ועגום.
נכון יפה?
ועל מי שמנפק הרצאות כגון זו, נהוג לומר אצלנו בבית שהוא חפרורי.
מאת נחום בודין
שפרה, מכל מלמדי ומקטלולַי השכלתי…. :-)
מאת איש
לא שוכנעתי אך תודה.