קלישאה כל כך משומשת ונדושה עד ששמיעה שלה מביאה לייאוש ומתקבלת בדרך כלל בקריאות בוז נמרצות.
“נו, איזה מין סרט בנות זה, מונטאז’ עם מוזיקה ושניהם מסתכלים על הירח? ממש קלישואה.”
“ואת שומעת, הוא נתן לי שוקולד בצורת לב בוולנטיינ’ס.. איזה קלישואתי הוא”
נתרם ע”י : ענבר מאירסון.
8 תגובות על ”קלישוֹאה“
מאת Rill
עברה טכנית – מינוס 2 נקודות עבור השימוש במילת ה “ש”
מאת ShonC
שימוש בהומור מסוג זה הוא סיכון – אם אין לזה מספיק edge שאפשר להגיד “מילא”, הדבר הכי בולט הוא הרמיזה הבוטה, ואז לא רק שאנשים לא חושבים שזה מצחיק, זה גם מוריד לך נקודות סתם על פגיעה באנשים.
מאת עופר
הערך אינו תואם לדעתי את ההסבר שלו.
– מילא אם היה מדובר בהשמעת שיר הפרטיזנים ביום השואה
– או בדיחת שואה נדושה.
– או באזכור קקי ופיפי במהלך דיון על השואה וזילותה.
מאת fireshine
כאן אמור לקום מישהו עם שם כמו “אדם מלנכולי” או משהו כזה, ולהזכיר שהמילה “נאצי” נמצאת בשימוש נרחב באתר ולמה אפחד לא עושה ממנה עניין, ואילו צבועים אנחנו. ולמכה הנ”ל אני רוצה להקדים תרופה: לקרוא למישהו נאצי זה לא כמו להפוך אירוע פעוט לשואת היהודים. זה כרוך בהוזלה של המילה “נאצי”, כלומר זלזול בחברי המפלגה הנציונל-סוציאליסטית, ולא בהוזלת המילה “שואה” המשמשת באופן בלעדי כמונח לרצח יהודי אירופה.
אחרי שאמרתי את זה, אני חייבת לציין שגם בדיחות שואה שכאלה לחלוטין אינן פסולות בעיני, אך [מה ש- ShonC אמר].
מאת אדם מלנכולי
אתם פשוט צבועים!
מאת אורי שומרוני
פיירשיין יקירתי, המניפסט שלך יפה ומפורט, רק שהמלה “שואה” אינה משמשת באופן בלעדי לתיאור אירוע זה, אלא להפך, האירוע מתואר אך ורק בשם זה ולכן המלה נקשרה באירוע.
“שואה” פירושה אסון, ובמקורות בדרך-כלל הכוונה בפרט לאסון גדול מאוד שבא במפתיע (עייני למשל בתהלים ל”ה או ישעיהו מ”ז, לא זוכר מספרי פסוקים).
ההתנגדות לשימוש במילה הזאת במשמעות המקורית שלה מציקה לי כמעט כמו המצב ההפוך בו כל מיני פמינאציות מסרבות להשתמש במלה “בעלי” כי היא נגזרת מאותו שורש כמו “בעלות”.
ואחרי כל זה, אני רק אציין שלדעית הערך הזה באמת לא משהו, ומסריח קצת מפרובוקציה יותר מאשר משנינות ושימוש במילה האמיתית.
מאת fireshine
אורי, נהיר וידוע לכולנו שהמילה “שואה” נקשרה ב”אירוע” רצח העם היהודי השיטתי ושזו לא משמעותה המקורית, אבל כשמישהו מלחים את “שואה” במילה אחרת לשם הדחקה, מדובר על בדיחת שואה במובן הכי מקובל ושגור ולא התייחסות ל”אסון” במשמעותו הכללית. אכם כפי שציינת, הערך פרובוקטיבי, ולא בגלל שהוא מדבר על אסון המסוקים או אסון הצפת הבית מהנזילה של השכנה.
מאת אנונימי
נדמה לי שזה בסדר לדעת רבים להוזיל את המילה “שואה” כי אסונות נוראים ובקנה מידה גדול, אינם נתפסים באמת. באופן דומה גם בדיחות על מחלת הסרטן יעברו בשלווה יחסית. אבל אני רוצה לראות שמישהו מציע ערך שמתכתב עם “אסון המסוקים” (נניח משהו כמו “אסון המנקים” לתיאור עוזר-בית מחורבן), ואז יפתחו פה שערי הגיהנום.